פרופ' אהרון צ'חנובר מישראל חתן פרס נובל ביקר בצפון קוריאה
מאת:
מערכת Telecom News, 7.5.16, 16:51
הסנקציות וחוסר היכולת לגישה חופשית לאינטרנט מעכבים את עבודתם של המדענים מצפון קוריאה. חתני פרס נובל קוראים להקל על הסנקציות. צ'חנובר הזמין סטודנטים לעבוד במעבדתו בטכניון.
3 חתני פרס נובל,
ריצ'רד רוברטס לרפואה מבריטניה,
פין קידלר לכלכלה מנורבגיה ו
אהרון צ'חנובר לכימיה (2004) מישראל
דיווחו היום לתקשורת בבייג'ינג, שם הם משתתפי היום בכנס, על ביקורם למשך שבוע בצפון קוריאה והביעו תקווה, שביקורם יעודד חילופי מדע וחינוך למרות בידודה של המדינה. הם סיירו במכוני מחקר ובאוניברסיטאות, בחוות ובמעבדות בי"ח לילדים ואף נתנו הרצאות.
צ'חנובר הזמין סטודנט, שהציג בפניו מחקר מבטיח, בנושא
Adapting a herbicide for spraying on crops לבוא ללמוד ולעבוד במעבדה שלו בטכניון, כי הסטודנטים שם רוצים ללמוד ולהתפתח, אבל לא נראה שזה יתרחש.
צ'חנובר שאל את הרשויות אם יתנו לסטודנט להגיע לארץ ונענה שיינתן הייתר להגיע רק בזוגות (למנוע עריקה).
הביקור תוכנן החל מלפני שנתיים ב"דיפלומטיה שקטה" באמצעות משלחת הומניטרית מטעם International Peace Foundation - IPF.
בביקור לא פגשו חתני פרס הנובל תושבים "מן היישוב" בצפון קוריאה. הם פגשו סטודנטים ומדענים שזו שכבה הנחשבת לנאמנה למשטר והם לוו בנציגי השלטון.
מחסור בציוד מדעי בעקבות שנים רבות של סנקציות ושימוש במתודולוגיות ישנתו הותירו את מדעני צפון קוריאה הרחק מאחור. מסתבר, שהאמברגו מכאיב מאד למדענים בדיסציפלינות השונות והמגבלות הקיצוניות על השימוש באינטרנט הגלובלי מונעים מהם שיתופי פעולה עם עמיתים במדינות אחרות וגישה לספרות המדעית העדכנית.
כדי לקבל מידע, הסטודנטים צריכים לגשת ל-e-library דרכה הם מבקשים מסמכים מהרשת. אלה נשלחים אליהם דרך רשת האינטרנט הפנימית באוניברסיטה.
בנוסף קיים מחסור חמור בתרופות, למרות שהסנקציות לא מתמקדות בהן. מסתבר, שדרום קוריאה מגבילה העברת תרופות לשכנתה. דרום קוריאה אף ניסתה למנוע את הביקור, שנערך במקביל ל
אירוע הקונגרס של צפון קוריאה לראשונה מ-1980, בטענה, שיעשה בו שימוש לרעה.
צ'חנובר: "אי אפשר להפוך פנצילין לפצצה גרעינית. אי אפשר להפעיל לחצים ע"י פגיעה באנשים חולים. זו לא הדרך לפעול. סנקציות לא תשפענה על הגרעין והנשק הגרעיני הצפון קוריאני. קבלתי את הרושם, שהסנקציות מאחדות ומחזקות אותם.
בבית החולים לילדים יש 300 מיטות אבל נעשים שם רק 60 בדיקות ליום ונותנים תרופות רק כשאין ברירה.
מצאתי, שהסטודנטים שם רעבים למידע. רמת המחקר שם מאד בסיסית. הם לא יכולים להתקדם בלי האינטרנט. האנגלית שלהם טובה וב-2 מתוך 3 אוניברסיטאות לא היה צורך בתרגום".
