עולם המחר של הקונטיינרים מפותח בישראל בקוד פתוח! 
מאת: אבי וייס, 15.11.18, 11:03
 
חשיפת פרויקט KubeVirt המפותח במרכז המו"פ של רד האט ברעננה. פתרונות הקוד הפתוח חדרו ובהצלחה יתרה גם לעולם ספקי הטלקום, שנעים קדימה במהירות לשירותי ענן במרוץ ל-5G. מעבר מהיר מתרחש בשוק הישראלי לכיוון ה-Multi-Cloud.
 
"הפיתוח החדיש ביותר שלנו מפותח ויוצא מישראל ושמו KubeVirt. זה פרויקט קוד פתוח, שהוא 'עולם המחר' של הקוברנטיס (Kubernetes), הקונטיינרים ושירותי הענן", מתאר אשש באדני (Ashesh Badani), Vice President & General Manager, Cloud/OpenShift BU, Red Hat. "חברות הטלקום הגדולות ביותר בארה"ב, באסיה ובאירופה כבר נמצאות עם הכלים שלנו. אם תחפור תגלה, שכמעט כולם הלכו על OpenStack ובהמשך OpenShift, וזה המהלך של הטרנספורמציה הדיגיטלית העובר על כל ספקי הטלקום, שחייבים לרוץ קדימה כדי לא לאחר את מהפכת ה-5G".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם אשש באדני (בתמונה), שמוביל את תחום תשתיות הענן של רד האט בעולם, תשתיות, שהן שילוב של טכנולוגיות עילית מבוססות קוד פתוח מבית רד האט. זאת, כדי לשמוע ממקור ראשון על ההתפתחות של עולם שירותי הענן, בדגש על התפתחות עולם הקונטיינרים והפתרונות החדישים לארגונים ולעסקים, בדגש על שוק התקשורת.
 
שאלה: מה המסר שלך לשוק הישראלי?
אשש באדני: "ממה שאני רואה אצל לקוחות בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנו נמצאים ממש כעת באמצע תנועה טקטונית ענקית המכונה בשם טרנספורמציה דיגיטלית. זו טרנספורמציה העוברת על כל ארגון וכל עסק, קטן כגדול, בכל רחבי העולם.
 
כל עסק וארגון, גם אם הוא ממשלתי או ציבורי, מבין כיום, שהמונופוליזם נגמר, גם בגלל שזה הרצון של משתמשי הקצה, ויש צורך בהתקדמות בכל תחום. לכן, כל עסק חייב לנוע מהר ולהגיב מהר, אחרת הלקוחות יינטשו אותו.
 
בישראל, ההכרה הזו אפילו חדרה לממשלה, וכבר קודם לכן לגופי הביטחון ובכללם צה"ל, בו אנו מפעילים מספר לא קטן של פרויקטים מוצלחים. גם קובעי המדיניות הבינו, שמערכות ה-IT אמורות להיות גמישות וכאלו המסוגלות להגיב במהירות.
 
לא מדובר רק בשינוי טכנולוגי. זה קודם כל שינוי ארגוני. שינוי של תפיסות עולם, שינוי של מבנה ארגוני, שינוי של שיטות העבודה הפנימיות, שיטוח הארגונים. אנו מספקים טכנולוגיה, אבל קודם לכן אנו עוסקים בשינוי התרבותי ומסייעים לארגונים להבין את המשמעויות של השינויים התרבותיים הפנימיים, שהם חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה הדיגיטלית.
 
המסר שלי מאוד ברור: תהיו מוכנים לשינוי. אל תפחדו ממנו. תעשו את מה שאתם יודעים לעשות הכי טוב ותציבו אנשי מקצוע טובים במקומות הקריטיים ביותר, כדי שתוכלו לעבור את השינוי הזה בהצלחה.
 
השינוי הוא ברור ועובר על כל השוק ולא ניתן לחמוק ממנו. לכן, השאלה היא מי יגיב ביעילות בהצלחה לאתגרים של היום ומחר ויוכל להוביל את הארגון שלו בהצלחה לקראת אתגרי המחר, תוך מענה לצרכים ולדרישות של משתמשי הקצה, הפנימיים והחיצוניים".
 
שאלה: איך השוק הישראלי מגיב לגישה הזו ולאן השוק הישראלי הולך?
תשובה: "ממה שאני רואה,המעבר המהיר המתרחש בשוק הישראלי, שמוביל כיום בעולם וגם מול אירופה, הוא לכיוון הענן ההיברידי ובאופן יותר ספציפי, לכיוון ה-Multi-Cloud.
 
ארגונים השקיעו הרבה כסף ומאמצים להקים מערכות מקומיות ואחר כך להפוך אותן לווירטואליות ובהמשך להפוך אותן לענן מקומי. כעת, יש לנו את היכולות לקחת משאבים מכמה עננים ציבוריים או פרטיים הקיימים מחוץ לארגון, ולהעביר אליהם עומסים לאור השינויים המהירים הקיימים בכל תחום.
 
לכן, ארגונים מעוניינים לקבל מקסימום יעילות עם מינימום הוצאות לגבי תהליכי הוצאת משאבים מקומיים לעננים חיצוניים והם רוצים לנצל ביעילות ובביטחון את המשאבים של העננים הציבוריים.
 
זה מהלך, שכבר החל וב-5 השנים הבאות אנו נראה יותר ויותר עומסים המועברים לעננים ציבוריים, בגישת ה-Multi-Cloud, שזו תהיה הגישה המובילה בעולם העננים".  
 
שאלה: מהם היתרונות בשימוש בטכנולוגיות Multi-Cloud שלכם?
תשובה: "יש לנו הרבה פתרונות ואנו מובילים בכמה תחומים, למשל, בתחום הקונטיינרים ו-OpenShift, שזה פתרון של קוברנטיס. זה כבר מיושם בארגונים רבים, החל מארגונים ממשלתיים וכלה בבנקים וארגוני טלקום.
 
העולם הולך לכיוון של מיקרו-יישומים ולכן הקונטיינרים כה הצליחו וזה מיושם כבר כמעט בכל רבדי השוק, גם בישראל. אולם, יש צורך לענות לצרכים של אפליקציות הקיימות גם ברמה המקומית וגם בענן הציבורי. לכן, אנו מתמקדים כיום בפלטפורמות המאפשרות לאפליקציות מקומיות לרוץ בעננים עוד לפני שהארגון עובר לאפליקציות, שהן נייטיב (Native) לענן.
 
המטרה: לנהל את הכל בפלטפורמה אחת, קצה לקצה. להגיע לכל פינה, גם לענני Edge. הכל החל בהצלחה של גישת ה-OpenStack כתשתית לעננים פרטיים, ציבוריים והיברידיים. כך, אפשר לצאת מענן פרטי ולעבוד בענן ציבורי באותה סביבה מוגנת ומאובטחת של הענן הפרטי.
 
תזכור, שכל התשתיות הללו מבוססות לינוקס, משם רד האט החלה את דרכה. אנו חוגגים ממש כעת 25 שנים להקמת החברה. כיום, כל השוק עובר לכיוון Multi-Cloud, אבל אם תגרד את כל השכבות של התוכנה והמערכות, תגלה למטה את הלינוקס".
 
שאלה: מה מפותח בסניף ה-R&D של רד האט בישראל?
תשובה: "לפני 8 שנים רכשנו את הסטארטאפ הישראלי קומרנט, והקמנו בישראל [ברעננה] סניף של רד האט הפועל כמרכז מו"פ. כיום מועסקים בו כ-200 עובדים, רובם מהנדסי פיתוח ל-OpenStack, וירטואליזציה ועוד.
 
הפיתוח החדיש ביותר שלנו מפותח ויוצא מישראל ושמו KubeVirt. זה פרויקט קוד פתוח, פרויקט, שהוא עולם המחר של הקוברנטיס (Kubernetes).
 
התשתיות של ארגונים, שמיישמים קונטיינרים, מבוססות כיום על קוברנטיס, שהפך לתקן המוביל בתעשייה ומקובל על כולם. אולם, קוברנטיס נועד לטפל בקונטיינרים הקיימים על ענן אחד. אולם, אנו עוברים לעולם ה-Multi-Cloud ויש צורך לתת כלים להעביר קונטיינרים בקלות ובשקיפות בין עננים ציבוריים שונים והדבר החשוב ביותר: מה עושים עם כל האפליקציות המצויות בענן הפרטי ויושבות על מכונות וירטואליות - VM והן בכלל לא מותאמות להגירה לקונטיינרים?
 
לכן, קוברנטיס לא נותן מענה לכל מה שהיה בעבר בארגונים וארגונים לא רוצים לזרוק את העבר לפח. יש הרבה אפליקציות על VM, והארגונים רוצים להמשיך ולהפעיל אותן.
 
אז הפתרון החדש הזה, שכאמור מפותח בישראל, לוקח כל VM ועוטף אותו ומכניס אותו לקונטיינר. כך, אפשר להעביר אפליקציות ישנות לעולם הקונטיינרים וגם לשנע אותן בין עננים ציבוריים שונים, לפי הצרכים המיידים של השימוש באפליקציות הללו.
 
זה מקל על הארגונים בכך, שפעם ראשונה הם מקבלים כלים לשנע במהירות ובקלות אפליקציות, גם ישנות, בין עננים".  
 
שאלה: מה מצב הפיתוח של KubeVirt?
תשובה: "הפתרון הזה כרגע בפיתוח, כמו כל פרויקט קוד פתוח שלנו. להערכתי, תוך כשנתיים נוכל לראות יישומים עסקיים שלו בשוק העולמי.
 
מדובר בקצפת של הטכנולוגיה, פיתוח ארכיטקטורה חדשה של שירותי הענן בגישת ה-Multi-Cloud והקונטיינרים, ואני בטוח, שהפיתוח הזה יימשך גם אחרי סיום הליכי הרכישה שלנו ע"י IBM. זה 'פרויקט דגל' והוא המשך לפעילות הפיתוח על OpenStack, שנעשה במרכז המו"פ בישראל, בדגש על המעבר לעננים ציבוריים.
 
צריך לזכור, שהמפתחים הישראליים חזקים מאוד בלינוקס, ומחוברים למחקרים הנעשים באוניברסיטאות בישראל. אנו חיברנו את הצוותים מישראל לכמה אוניברסיטאות מובילות בארה"ב, כדי להתקדם בכיוונים מאוד מעניינים היוצאים מעולם המחקרים האקדמיים גם בארה"ב".
 
שאלה: איך אתה רואה את רד האט תחת השליטה של IBM?
תשובה: "התהליכים הללו עוד ייקחו זמן, אבל אני משוכנע, שנמשיך בכיווני הפיתוח שלנו ובמיוחד בתחומים בהם אני עוסק, דוגמת OpenShift, שהם הלב של היתרונות שלנו בשוק.IBM  כבר הצהירה שהיא מעוניינת לקדם את השימוש בעננים בכלים של קוד פתוח וזו בדיוק ההתמחות שלנו.
 
תזכור, שאנו כחברת קוד פתוח, התחלנו את דרכנו עם הלינוקס, ומפתרון אחד לתחום המחשוב יש לנו כיום פתרונות כוללים לכל הצרכים של השוק ובמיוחד לעולם העננים.
 
כיום, אנו לא רק ספקי טכנולוגיות, אלא אנו שותפים עם הלקוחות שלנו ומלווים אותם במסע שלהם ומייעצים להם לאן הם יכולים ללכת כדי להתקדם ולהצליח.
 
מכאן, שאנו מביאים לשווקים, ש-IBM כבר נמצאת בהם, הרבה ידע עם פתרונות בוגרים בתחומי התוכנה והענן ואני משוכנע, שהתחומים הללו יפרחו גם תחת IBM".
 
שאלה: מה קורה עם הפתרונות בקוד פתוח לעולם הטלקום?
תשובה: "השוק כבר זז קדימה. גם בתחום הטלקום. חברות הטלקום הגדולות בכל העולם כבר אמצו ומזמן את הלינוקס ובשנים האחרונות החלו לבנות לעצמן עננים פרטיים. כעת, בגלל שכל חברות התקשורת בדרך ל5G-, הן מעבירות את המערכות שלהן לעננים היברידיים ומיישמות NFV ופתרונות רשת וירטואליים.
 
יש לנו שלל של פתרונות לחברות הטלקום, גם בתחום הקונטיינרים, שספקי תקשורת רבים החלו ליישם אצלם, וגם בתחומי ה-SDN, ה-NFV ושאר הפתרונות לרשתות וירטואליות. המשמעות די ברורה: הכל עובר לתוכנה.
 
אני נפגש עם חברות טלקום מכל רחבי העולם ורואה, שהן מעוניינות לנצל את היכולות של הקונטיינרים וזה מוביל אותן לפתרונות שלנו. אנו עובדים ממש כעת מול כמה חברות טלקום מובילות בעולם, ליישם קונטיינרים עם קוברנטיס ושאר הכלים הנדרשים ליישום הזה.
 
בנוסף, ספקי הטלקום הם אינטגרטורים משל עצמם והם מספקים פתרונות לעסקים וגם לאנשים פרטיים, על הרשת שלהם, ולכן הם זקוקים לכלים שלנו, כדי לספק את השירותים הללו. כך, ספקי הטלקום הם גם שותפים עסקיים שלנו, כי הם מספקים שירותים, דוגמת שירותי ענן, מהרשת שלהם ללקוחות שלהם. ספקים רבים כבר משתמשים בכלים דוגמת OpenStack לבניית פתרונות היברידים.
 
ספקי הטלקום גם מתחרים מול כל אלה הרוצים לעשות כסף מהלקוחות הקצה שלהן, ע"י 'רכיבה' על הרשתות שלהן. לכן, חברות הטלקום עברו לפתח יישומים חדשים במהירות בגישת ה-DevOps ועברו ליישום עקרונות ה-Micro-Services בקונטיינרים".
 
שאלה: למה חברות הטלקום מאמצות את הפתרונות שלכם?
תשובה: "קודם כל, כמעט כל ספקיות הטלקום בנו במשך שנים אפליקציות עבור עצמן ולקוחותיהן, על בסיס לינוקס. כך, שהן כבר הכירו אותנו וממזמן.
 
כעת, האתגר הגדול שלהן הוא להעביר את האפליקציות לענן, ל-Telco Cloud, כי בלי זה אי אפשר להתקדם ל-5G. כך, כשהן מחפשות פתרונות, איך מניעים אפליקציות מבוססות לינוקס לענן. הן רואות, שיש לנו את הפתרונות המתאימים לאתגר הזה.
 
העולם החדש מבוסס וירטואליזציה של הכל, ואנו מובילים את העולם הזה. לכן, ספק טלקום, שמעוניין ליישם קונטיינרים במהירות וביעילות בלי לזרוק את השקעות העבר שלו מוצא, שהדרך שלנו היא הטובה והמתאימה ביותר עבורו.
 
כיום, בשונה מהעבר, חברות הטלקום הגדולות ביותר מוכנות ובהתלהבות להשתתף בפרויקטים של קוד פתוח. חברות הטלקום מבינות, שכדי ליישם AI, VR, IoT, ML, בלוקצ'יין, ועוד, הכל יהיה מבוסס קוד פתוח. לכן, הן נכנסו לעולם הקוד הפתוח כדי להוביל פרויקטים המספקים פתרונות לצרכים הייחודיים של עולם הטלקום.[אגב, ישראל היא "מעצמת" AI כמופיע בסקירה של IVC כאן]. 
 
ספקי טלקום גם מעוניינים להוביל מערכות של מסחר אלקטרוני מעל לסמארטפונים המצויים בידי הלקוחות שלהן. זה דורש פלטפורמות, שתוכננו לעבוד בעומסים ומספקות מענה לצרכים ולחוויית השימוש של לקוחות הקצה. לכן, הם הולכים לפתרונות של קוד פתוח. הגישה שלנו, שבעבר הייתה נחלת מיעוט, הפכה לגישה המובילה בשוק, גם בשוק הטלקום.
 
במציאות, שאני מכיר, ארגונים רבים, לרבות חברות טלקום, נמצאים עדיין בתנועה והם משאירים אצלם את הפלטפורמות הישנות, מתפקדות. לכן, הפניה שלי אל המנהלים היא כזו: האם אתם מעוניינים לצאת לענן? האם אתם מעוניינים לנוע קדימה? אם כן, אל תתעסקו בתשתיות. למה אתם בכלל מתעסקים עם התשתיות? תתעסקו רק באפליקציות העסקיות המביאות לכם ערך.
 
כך, אנו מעוניינים לסייע לארגונים להתמקד בליבת העשייה שלהם ואת נושא התשתיות, שישאירו לנו. תשתיות זו מטלה מאוד מסובכת, שאנו יודעים, עם הרבה ניסיון, איך להתמודד איתה".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
אשש באדני: "באופן בסיסי אני מאמין, שהאחריות שלנו בעולם התוכנה היא לגשר על הפער הדיגיטלי הקיים בעולם. לפעמים נדמה, שהטכנולוגיות המובילות נמצאות בידיים של מעט מאוד אנשים. רק לחלק קטן מאוכלוסיית העולם יש גישה לטכנולוגיות החדשות.
 
אני מאמין, שהחכמה היא לא דבר המייחד אוכלוסייה מסוימת במקום מסוים, אלא החוכמה מבוזרת בכל רחבי העולם ובכל האנושות, והשאלה, שאנו אמורים לשאול את עצמנו, היא: איך נוכל להבטיח, שכל ארגון וכל משתמש קצה יוכל לנצל את הידע והחוכמה שיש לו? איך כל אחד יוכל להגשים את החלום שלו בכך, שיהיה עם יכולת גישה לטכנולוגיות החדשות?
 
לכן, אני מאמין ופועל לשטח את העולם בו אני נמצא, כדי לבזר את הידע והכוח ולאפשר לטכנולוגיה המתקדמת ביותר להגיע לכל אחד. זו הסיבה, שבאתי לחברת רד האט לפני שנים, עם חלום, שהקוד הפתוח יאפשר לכל אחד להשתמש בתוכנה ובקוד, שפותח לטובת האינטרסים של כולם. החלק הקטן שלי בהגשמת החלום הזה הוא בסיוע לשנות את העולם ולקדם אותו לכיוון השימוש בקוד פתוח בכל מקום. אני מאוד מאמין, שאנו אנו די מצלחים במסע לכיוון הזה".