עברת לשירותי ענן? איך לחסוך כסף מול ספק שירותי הענן שלך?
מאת:
מיכאל פנחס, 30.5.19, 11:16
באילו סוגי עננים נעשה שימוש כיום ע"י עסקים בישראל? כמה כסף מבזבזים בעלי עסקים על שירותי ענן בלתי יעילים? איך בוחרים את ספק שירותי הענן המתאים לעסק? - טיפים לניהול מו"מ עם ספק שירותי הענן. כיצד לבחור את ספק שירותי הענן הציבורי הטוב ביותר מבחינת ביצועיו (ועלויותיו) והמתאים ביותר לעסק?
ארגונים ועסקים בכל רחבי העולם וגם בישראל מתמודדים עם סביבה תחרותית המשתנה מהר ועם לקוחות מגוונים המתנהגים כיום לגמרי אחרת ומצפים לקבל שירות בצורה אחרת, במיוחד לאור השימוש המסיבי במכשירים ניידים דוגמת סמארטפונים.
במקביל, התמזער ציוד המחשוב והתקשורת, שתפס בעבר חדרים שלמים, ונעלם לגמרי הצורך להחזיק חדרי שרתים וחדרי תקשורת גדולים ובמיוחד עבור עסקים קטנים עד בינוניים. ההתקדמות של מערכות המחשוב והטלפוניה לכיוון הווירטואליזציה, מייתרת את הצורך בשרתים ומרכזיות פיזיות מקומיות (
On-Premise). כך, שזה משחרר שטחי עבודה יקרים ומספק יתרונות רבים לעסקים.
שירותי הענן, ובמיוחד שירותי התקשורת בענן, מספקים יתרונות רבים, גם בהיבט הכלכלי, גם בהיבט התחרותי וגם בהיבט התפעולי של העסק, עד שהם הופכים לחובה בכל עסק.
בעולם המערבי, מעל ל-60% עד 80% מהעסקים (תלוי במדינה) עברו כבר לשירותי ענן. בישראל, ההתפתחות הזו החלה מעט מאוחר. אולם, היא תופסת תאוצה, שתלך ותגבר בשנים הקרובות. יש תחומים ושווקים (דומת שוק חברות הייטק, שוק חברות ההזנק ועוד), שבהם כמעט 100% מהעסקים והארגונים בישראל כבר נמצאים בעולם שירותי הענן. המעבר לשימוש בשירותי ענן סוחף את כל תחומי המחשוב והתקשורת העסקית, מה שמאפשר להתייעל ולשנות הרגלי עבודה ישנים.
ישנן סיבות רבות מדוע בעלי עסקים ומנהלים בוחרים לעבור לשירותי ענן. אולם, אין ספק, שחיסכון בהוצאות
,ובמיוחד בהוצאות התקשורת והמחשוב
, הוא "צו השעה" בכל עסק וארגון.
אגב, כל אחד מאתנו כבר משתמש בשירותי ענן, מעצם העובדה, שהוא מחזיק סמארטפון בידו (או בכיסו). כל האפליקציות והשימושים, שנעשים כיום בסמארטפון מכל סוג, נעשים בשירותי הענן של ספקי השירות. תפעול שירותי מחשוב ותקשורת עסקיים בענן לא אמור להיות מטלה קשה יותר.
הנתונים, שנאספו ע"י חברת
RightScale בארה"ב, מצביעים על כך, שכ-81% מהארגונים, שהשתתפו בסקר, דיווחו, שהם משתמשים ב-
Multi-Cloud (כמה עננים בו זמנית, לצרכים שונים בכל ענן) כמופיע בגרף הבא:
אין נתונים מעודכנים בישראל. אולם, מסקרים שונים די ברור ,שבישראל אנו נמצאים אחרי ארה"ב בפער של כמה חודשים. כך, שסביר להניח, שנתוני 2019 בישראל יהיו די דומים לנתוני 2018 בארה"ב.
למה עסקים עוברים לענן וכמה הם מפסידים אם הם לא נערכים נכון לשירות הזה?
חברת
RightScale האמריקאית חקרה ובדקה את השאלות הללו (בארה"ב) ומצאה, שנכון למחצית שנייה 2018, עסקים הפסידו כ-35% מחשבון שירותי הענן, שלהם בגלל התנהלות לא מקצועית כלפי ספק שירותי הענן.
לגבי הסיבות לבזבוז של כסף על שירותי ענן לא נחוצים לעסקים ולארגונים, המחקר מצביע על מקורות הבזבוז הבאים:
א. העסק משלם על שירותי ענן
24X7X365, בעוד שהעסק לא עובד סביב השעון וכל השנה. כך, שאין צורך בשירותי ענן סביב השעון - לכל השירותים.
ב. העסק מזמין ומשלם על משאבים הרבה יותר ממה שהוא צריך, כתוצאה מהערכות מוטעות או מופרזות של הצרכים והעומסים הצפויים. נמצא, שהשימוש במשאבי
CPU, זיכרון, אחסון וכיו"ב בענן, לא מגיע ל-40% ממה שמשלמים עליו וברוב המקרים זה 20% ממה שהוזמן ומשולם ע"י העסק.
ג. עסקים אינם יודעים לנצל הזדמנויות של מבצעים והנחות, שספק שירותי הענן מספק מפעם לפעם, כדי להוזיל עלויות. אין מעקב אחרי המבצעים ותוכניות עם הנחות, ולכן העסק מפסיד כסף בכך, שהוא לא מנצל את המבצעים וההנחות הללו.
ד. עסקים מחזיקים מאגרי מידע ישנים אצל ספק שירותי הענן, ללא כל שימוש, במקום להחזיק אותם על מערכת אחסון מקומית זולה, או על תשתיות ענן זולות מאוד המשמשות רק לצרכי אחסון של מידע היסטורי ישן. נמצא, שרק בסעיף הזה אפשר לחסוך 7% מהוצאות מחשוב הענן, בגלל מאגרי מידע וגיבויים ישנים, שאין בהם כבר כל צורך בחיי היום-יום של העסק.
"מחשוב ענן" - מה זה? הגדרה:
שירותי ענן הם בדיוק כמו כל שירותי המחשוב והטלפוניה המוכרים של העסק, אולם הם לא מתבצעים מקומית (על שרתים מקומיים), אלא אצל ספק שירות חיצוני.
המונח ענן די מטעה, כי אין כאן שום ענן. זה רק ביטוי ציורי להמחשה, שזה נעשה במקום מרוחק. מדובר בשירותי מחשוב ותקשורת הניתנים ב-
Data Center (דהיינו: מתקן של מערכות מחשוב) של ספק שירותי הענן, מתקן היכול להיות ממוקם בכל מקום בארץ, או ברחבי העולם. החיבור למתקנים הללו נעשה ברשת האינטרנט, ברשתות ייעודיות (סגורות) של ספקי תקשורת, או ברשתות של ספקי הענן עצמם, שבנו רשתות תקשורת עצמאיות כדי לשלוט גם על התעבורה לענן (ל-2 הכיוונים: מהעסק לענן ובחזרה).
בישראל יש מעל ל-40 מתקני ענן ציבוריים המפוזרים ברחבי הארץ, חלקם הגדול הם מתקנים גדולים ותת-קרקעיים, כדי לספק מקסימום הגנה מפני כל צרה.
זאת, בנוסף לעשרות שלוחות של עננים בינלאומיים של הספקים הגדולים (דוגמת אמזון, מיקרוסופט, גוגל, סיסקו ועוד), שלוחות הנמצאות אצל ספקי ענן וספקי תקשורת ישראליים. הספק הישראלי מקבל "הסמכה" מספק הענן העולמי, כדי להחזיק ולנהל אצלו שלוחה עבור הלקוחות הישראליים, כדי שהתעבורה לענן העולמי תהיה מקומית ומהירה יותר.
יודגש, שאחת המטרות העיקריות, שהספקים של "שירותי תקשורת ומחשוב בענן" חרתו על דגלם, היא: לאפשר לכל לקוח עסקי שלהם, קטן כגדול, להתמקד בליבת העשייה שלו ולייצר לו שקט בעולם הטכנולוגי ובפלטפורמות השירותים. לכן, ההצלחה של
שירותי ענן (מכל סוג), היא מדהימה ונמצאת בצמיחה מהירה ביותר.
בעלי עסקים צריכים לשאול את עצמם את השאלה החשובה הבאה: מה עוד אני יכול להוציא לענן? התשובה לשאלה הזו, במיוחד בעסקים קטנים עד בינוניים, היא:
הכול. אמנם, עסקים וארגונים זקוקים לשירותי מחשוב ותקשורת (לרבות טלפוניה) בכל פעילותם. אולם, מדובר בסעיפי הוצאה בלתי נשלטים. לכן, עסקים מוצפים כיום בשפע של פתרונות תקשורת ומחשוב מתקדמים, לרבות בענן. לשם כל השוק העסקי והארגוני הולך.
תשובות קצרות לשאלות נפוצות:
1. איך מנהלים את המו"מ מול ספק שירותי הענן שלך:
עסקים לא אמורים להתחייב לתקופות ארוכות לספקי שירותי הענן שלהם (כמעט לכל עסק יש בד"כ 3 ומעלה ספקי שירותי ענן ציבורי לצרכים שונים). אין סיבה להתחייב לספק שירותי ענן מסוים ליותר משנה, בגלל השינויים התכופים במחירים ומבצעי ההנחות הקיימים בשוק הזה, בגלל התחרות העזה המתקיימת בו.
יתרה מכך, עסקים רבים מזמינים שירותי ענן ישירות מפורטל השירות, מבלי לנהל שום מו"מ מול ספק השירות. העסקים פשוט חותמים על חוזה השירות הסטנדרטי המצוי בפורטל הספק וזהו. הם לא מנהלים שום מו"מ על התנאים והסעיפים הנמצאים בחוזה הזה.
זו טעות. לכל ספקי שירותי הענן, אפילו לגדולים ביותר דוגמת: אמזון, מיקרוסופט, גוגל,
IBM, אורקל,
SAP, וכיו"ב, יש מחלקת מכירות וניתן לנהל מולם מו"מ, כמו כל מו"מ עסקי. חשוב, שמי שמנהל את המו"מ הזה מצד העסק יהיה מי שבקי בעולם שירותי הענן ובקי בניהול מו"מ בתחומים הללו.
חשוב להבין, שמטרת ספק שירותי הענן (כל ספק) היא להכניס את העסק למסגרת של "חתונה קתולית" ללא יכולת יציאה, ויש בתחום הזה אין סוף של תרגילים, כדי לכבול את העסק לנצח, עם תלות תמידית לספק שירותי ענן ספציפי.
3 הטיפים המרכזיים לניהול המו"מ עם ספק שירותי הענן, על פי
InfoWorld:
א. וודא בטרם אתה מתחיל במו"מ, שיש לך חלופות. בגלל שמדובר בשוק תחרותי, חובה לבחון חלופות לכל סוג של שירות. חשוב לא להתבייש לתחר בין כמה ספקים.
ב. וודא, שאתה מקבל את ההצעה הטובה ביותר. אין להסתפק במחירון המצוי באתר האינטרנט של הספק. יש לבקש הנחות ויש לחפש אצל הספק מבצעים. אין ספקים ללא הנחות ומבצעים.
רצוי להיעזר ביועץ, שיודע מה השיגו עסקים מקבילים עם צרכים דומים, אצל אותו ספק שירות ענן. אפשר גם להתעניין בפורומים ובלוגים מקצועיים, כמה שילמו עסקים אחרים על אותם שירותים. "אל תהיה פראייר".
ג. אל תמהר והיה נכון לנטוש את המו"מ. נטישת מו"מ היא כלי מצוין לזרז את אנשי המכירות של ספק השירות להציע לך הצעות חדשות, טובות יותר. אנשי מכירות ממש לא אוהבים להפסיד לקוח. העיקרון כאן הוא: לא אתה הוא זה שימצמץ ראשון.
אלה הכללים הבסיסיים של מו"מ מסחרי, שהיו טובים גם לפני מאות שנים והם נשארו בתוקף גם כיום, ויהיו בתוקף גם מחר.
המגזין
Forbes הכין
רשימת 100 ספקי שירותי הענן הציבוריים המובילים בארה"ב, שירותים רק של חברות הזנק וחברות יחסית צעירות (דהיינו: לא של הספקים הגדולים והמוכרים לשירותי ענן). זאת, עם פירוט השירותים העיקריים שכל ספק שירותי ענן כזה מתמחה בו. למי שזקוק לשירותי ענן בארה"ב, מומלץ לבדוק רשימה זו, בהתאמה לצרכים הספציפיים של העסק.
2. כיצד לבחור את ספק שירותי הענן הציבורי הטוב ביותר מבחינת ביצועיו (ועלויותיו) והמתאים ביותר לעסק?
בעבר, עד לפני כ-4 שנים, מבחני ביצועים הראו, שזה הענן של גוגל (כיום הענן הזה מכונה בשם
GCP: ר"ת:
Google Cloud Platform).
במחצית הראשונה של 2015, שירות הענן הציבורי בעל הביצועים הטובים ביותר בכמה מחקרים, דוגמת מבדק של חברת המחקר והבדיקות
Tolly, היה של
NTT - חברה, שבסיסה ביפן (כיום שירות הענן הזה קרוי
Dimension Data, חברת בת של
NTT, מיוצגת בישראל ע"י חברת
MedOne).
אולם, בבדיקה הזו לא נכללו כמה ספקי ענן גדולים דוגמת גוגל, אם כי לא בטוח, שאם כן היו נכללים בבדיקה, זה היה משנה את התוצאה הסופית, ש-
NTT הייתה הטובה ביותר בעולם בביצועיה.
אולם, כיום המצב נהיה הרבה יותר מסובך, גם בגלל השינוי של מפת התחרות וגם הפריסה העצומה של מתקני ענן בכל רחבי העולם (למשל, בישראל יש כ-40 מתקני ענן). כך, שהבדיקה מי הענן הציבורי המוביל בעל הביצועים הטובים ביותר - הפכה די מסובכת.
יתרה מכך, אין גם הסכמה מי מוביל בעולם את שוק שירותי הענן הציבורי. יש הסכמה בקרב מרבית האנליסטים והכתבים המקצועיים בעיתונות המקצועית, שאמזון -
AWS היא מס' 1 בעולם (גם מבחינת הכנסות וגם מבחינת כמות שרתים ושטח מתקני שירותי הענן). שירותי הענן שלה הם המבוקשים ביותר בישראל ו-
AWSהיא גם ספק הענן הציבורי הגדול בישראל מבחינת כמות משתמשים (הגם שלאמזון אין עדיין מתקן -
Data Center משלה בישראל, רק נוכחות של אנשי שירות, מכירות, ייעוץ ותמיכה בלקוחות).
העננים הציבוריים המקומיים (עם מתקנים מקומיים) הגדולים בישראל הם, בין היתר, של: בזק בינלאומי,
MedOne, בינת,
IBM ו-
Triple-C.
3. מי מס' 2 בעולם שירותי הענן הציבוריים?
האם זו מיקרוסופט עם שירותי
Azure הנמצאים בצמיחה מאוד מהירה והיא (לפי טענת מיקרוסופט) מגיעה לכ-70% מהגודל של אמזון? לא בטוח.
חברת
VMware טוענת, שהיא מס' 2 בעולם ושפשוט לא מודדים אותה נכון בשוק הזה. זאת, כי מודל שירותי הענן שלה שונה ונקרא
VMware Cloud Foundation, דהיינו: היא מסמיכה ספקי שירותי ענן עצמאיים, שהם תואמים את הסטנדרטים של
VMware ומשתמשים בכלים של
VMware. זה לא רק שירותי
VMware על אמזון או
IBM לפי ההסכמים לשת"פ הקיימים בין החברות, כמו שמודדים אותה בטעות. נכון לסוף 2018, יש כבר יותר מ-4,200 ספקי ענן המוסמכים ע"י
VMware ב-120 מדינות. כך, שלדברי
VMware, היא ספק הענן השני בגודלו בעולם, אחרי אמזון -
AWS.
כ"כ, במחקרים רבים, אין בכלל את פתרון שירות הענן של
Dimension Data מבית
NTT היפנית, אין את
DigitalOcean האמריקאית, שהיא כנראה הרביעית או החמישית בגודלה בעולם, אין את
RackSpace ושירותי הענן של עליבאבא (
Alibaba Cloud) שבסיסה בסין, שמוצגים במחקרים רבים בתחתית הרשימה, והם בפועל שירותי ענן הנמצאים בצמיחה הכי מדהימה ומהירה (לא רק באסיה), והם מובאים בניתוחים הללו רק בחלקם. לדברי מנהלי חברת עליבאבא, היא מס' 3 בעולם.
יצוין, ש-
Alibaba רכשה את חלקה של
ZTE (חברת פתרונות תקשורת ענקית מסין) בחברת שירותי הענן הענקית שלה בשם
ZTEsoft Technology עם כ-700 מיליון משתמשי קצה בכ-30 מדינות (לרבות התקנות במעל ל-140 ספקי טלקום בין הגדולים בעולם ופתרונות ל"ערים חכמות" במעל ל-100 ערים ברחבי העולם), והחלה ממש לאחרונה להפיץ שירותי ענן ממקדמים תחת שם המותג החדש:
Whale Cloud Technology. כך, שהטענה של עליבאבא, שהיא השלישית בגודלה בעולם, יש לה תמיכה בנתונים המוצגים על ידה.
אם לא די בכך, חברת הענק סמסונג (שבסיסה בדרום קוריאה), החליטה לאתגר את כל שוק ספקי הענן הציבורי העולמי ולהקים מערכת שירותי ענן מתחרה משלה. המתקן הראשון נמצא כעת בהקמה בדרום קוריאה, מתקן ענק בכל קנה מידה. סמסונג כבר החלה לספק שירותי ענן לכל העולם תחת השם
Samsung SDS, וכרגע היא נעזרת בתשתיות הענן של
AWS. שירותי
SDS מוצעים עם מגוון שירותים מתקדמים דוגמת
Deep Learning, שזה הדור הטכנולוגי הבא אחרי
AI ("בינה מלאכותית"). זאת, בנוסף לאוסף כלים חדשניים בענן מבית סמסונג דוגמת:
IoT, בלוקצ'יין,
ERP, שירותים לוגיסטיים מתקדמים, שירותים ניידים לעסקים ולארגונים, שירותי סייבר ועוד.
מסתבר, שהשאלה מי ספק שירותי הענן הציבורי הטוב ביותר בעולם מבחינת ביצועיו היא לא פשוטה, כי עולם שירותי הענן השתנה לחלוטין בשנתיים האחרונות, כי רבים עוברים ל-
Multi-Cloud.
4. למה עסקים וארגונים עברו ל-Multi-Cloud?
מסיבות רבות, בעיקר כלכליות ובגלל ביצועים משתנים של השירותים הללו.
אם לא די בכך, הערבוב של עננים שונים הוא לא רק בין חברות מתחרות אלא גם בין הסוגים השונים של עננים, נושא, שהוא מורכב בפני עצמו וכולל מגוון אפשרויות בו זמנית בעולם העננים:
Multiple public, Multiple private, or a mix of Public and Private Clouds. אין בזה, לכאורה, שום סדר והיגיון.
לחוסר הוודאות הזה בעולם שירותי הענן הציבוריים, נכנסה חברת המחקר והבדיקות האמריקאית בשם
ThousandEyes. היא ערכה במחצית השנייה של 2018 ולאורך זמן מחקר מאוד מעמיק, שבדק את הפרמטרים החשובים ביותר לביצועי ספק שירותי ענן ציבורי ולחוויית השימוש בשירותי הענן: שיהוי (
Latency), אבדן מידע (
Packet Loss) ושינויים בשיהוי (
Jitter). המחקר המלא נמצא -
כאן.
היא בדקה רק 3 ספקי ענן ציבורי, שהם הגדולים ביותר בעולם (לדעתה): אמזון, גוגל ומיקרוסופט. היא בדקה 160 מיליון נקודות קצה, ב-27 ערים שונות במדינות ברחבי העולם, נקודות המתחברות לעננים השונים של 3 הספקים הללו, בדגימות של כל 10 דקות, בהתקשרות ל-55 אזורי מתקני ענן המבוזרים בעולם, של 3 הספקים הללו.
התוצאות המסכמות של המדידות בהיקף העצום, שהיא ערכה, הראו, שאין מנצח מוביל אחד. הביצועים תלויים היכן העסק שלך נמצא בעולם ולאיזה מתקן של איזה ספק אתה מחובר בעולם. כלומר, ההבדלים בביצועים הם משמעותיים והם תלויים באופן בלעדי במיקום: במיקום שלך כצרכן שירותי ענן ובמיקום המתקן של הענן אליו אתה מחובר.
כ"כ, יש חשיבות אם החיבור למתקן הענן נעשה ברשת האינטרנט הציבורית וכיצד הוא נעשה, או חיבור ברשת פרטית של ספק שירותי הענן.
בלי כל קשר ישיר לתוצאות המחקר הזה, חברת אמזון -
AWS החליטה, ממש לאחרונה, לקדם את הביצועים של שירותיה, במיוחד באסיה, באזורים, שבהם רמת הביצועים של
AWS היה נחותה ממתחרותיה.
על פי המדידות של
ThousandEyes, הביצועים של
AWS באסיה היו גרועים בצורה משמעותית מול 2 מתחרותיה.
לצורך פתרון בעיית הביצועים באזורים בעלי ביצועים נמוכים בעולם, דוגמת אסיה, אמזון השיקה שירות חדש בשם
AWS Global Accelerator.
שירותי
AWS Global Accelerator ניתנים כרגע בחינם לרוב לקוחות
AWS הוותיקים, וללקוחות חדשים הם מסופקים או כחלק מהחבילה, שהלקוח רוכש, או כשירות נוסף בעלות מזערית. כך, שיש בהחלט מקום להמליץ ללקוחות
AWS להשתמש בשירות הזה, שמאיץ בצורה מאוד משמעותית את הגישה ליישומים ולאפליקציות הנמצאים בענן של
AWS.
לכן, המסקנה העיקרית של מחקרי ביצועי ספקי שירותי הענן, במיוחד במצב בו כל ספקי הענן כל הזמן משפרים את ביצועי העננים שלהם ומוסיפים עוד מתקני ענן ברחבי העולם היא, שיש צורך לבדוק באופן רציף את הביצועים לפני ובמהלך ההתקשרות עם ספק שירות הענן.
5. איך מודדים ביצועים של הענן הציבורי?
ניתן להיעזר בשירותים של
ThousandEyes, או של מי מהמתחרות הגדולות שלה דוגמת
CloudSpector,
WhatMatrix ,RightScale או אחד מספקי מדידת הביצועים הקיימים בישראל דוגמת "בינת אלקטרוניקה" או
KeySight. אגב, לגוגל יש כלי חינמי לחלוטין לבדיקת ביצועי ענן ציבורי ומומלץ לשימוש ללקוחות שירותי גוגל. עסקים קטנים ומשתמשים פרטיים יכולים להשתמש בכלי הבדיקות החינמי
WireShark.
6. מהן הבעיות העיקריות שיש בשימוש בעננים מרובים?
רבים טוענים, שהבעיה של השוק היא לא בחירת ספק ענן, אלא השתלטות על שפע העננים, שכבר משתמשים בהם בעסק (
Multi-Cloud), לרוב מחוץ לכל שליטה של העסק ולרוב זה נולד מהחלטה אישית של העובדים והמנהלים הזוטרים בעסק, שהתחברו בעצמם לשירות ענן הנראה להם מתאים. מחקרים הראו, שבעסקים משתמשים כיום בו זמנית בלפחות 10 ספקי שירותי ענן ציבוריים שונים, חלק מהעננים הללו הם מחוץ לכל מערכת שליטה ארגונית. ניתוח הבעיה הזו והצעת פתרונות -
מפורטים כאן.
הבעיה הכי חריפה, לדעת רבים, שצריכה להטריד כל מנהל וכל בעל עסק, עוד לפני שהוא בוחר בשירותי ענן כלשהם, היא תחום הגנת הסייבר. ניתוח נושא האבטחה והסייבר בשירותי ענן, היום ומחר -
מפורט כאן.
גם בישראל, כל עסק, בעת שהוא מעוניין לבחור בפתרונות של
תשתיות ושירותי תקשורת, מחשוב וטלפוניה המתאימות לצרכיו, עומד בפני השאלה: במה לבחור?
המעבר של השוק העסקי והארגוני לשירותי ענן מוביל את השוק למעבר לשיטה של בחירת שירותי מחשוב ותקשורת במקום אחד, בדפדפן מתוך פורטל רכישות עסקי, בדיוק כמו שאנשים פרטיים רוכשים בחנויות מקוונות באינטרנט. זו כיום הגישה המומלצת לבחור ספק תשתיות תקשורת מחשבים - אינטגרטור, שיספק את כלל שירותי תשתיות התקשורת לעסק במעטפת שירות אחת, שרובה תנוהל בענן של ספק השירות.
כרגע יש בישראל כמה ספקים גדולים, שכבר מספקים באופן חלקי "שירותים מאוחדים" (תקשורת, מחשוב וטלפוניה, תחת מעטפת ניהול ושליטה אחת ובחשבון אחד), בפורטל שירותים מנוהלים בענן ובכללם אפשר למנות את: בינת עסקים, טריפל סי, בזק בינלאומי,
MedOne, פרטנר, טלדור, ווי-אנקור,
IBM, מטריקס, נס, מלם-תים,
One1 ועוד.
הספקים בעלי "פורטל" מקוון מלא לניהול כל שירותי ופלטפורמות הענן מדפדפן בגישה מקיפה של "שירותי ענן מנוהלים", הם כיום: בינת עסקים, טריפל סי ובזק בינלאומי, והצטרף אליהם לאחרונה ענן מקומי נוסף, עם
שירותי ענן מנוהלים, הכוללים ממש הכל, עם פלטפורמה של
ALE (אלקטל-לוסנט-ארגונים) בשם
Rainbow Cloud.
זאת, מעבר לכך, שכל ספקי שירותי הענן הגדולים בעולם (דוגמת אמזון-
AWS, גוגל-
Cloud,
Alibaba Cloud, מיקרוסופט-
Azure ועוד), מספקים שירותים כאלה בהיקפים מאוד נרחבים וזוכים להצלחה מאוד יפה גם בישראל.
יחד עם זאת, עסקים רבים בישראל (במיוחד בתחום ה-
SMB \
SME, שאין להם סניפים ברחבי העולם), מעדיפים ספק שירותי עננים הממוקמים ב-
Data centers בישראל ומעדיפים לקבל שירותי תמיכה ואינטגרציה מספק מקומי המדבר עברית ומכיר את הרגולציות המקומיות ותנאי השוק המקומי, ומעוניינים, שהמידע העסקי הרגיש יישאר בישראל ולא יתפזר לו ב-
Data Centers ברחבי העולם.
כיום, השירותים המבוקשים ביותר ע"י עסקים וארגונים קטנים עד בינוניים בפתרונות של שירותי ענן מנוהלים בישראל, הם שירותי מיקרוסופט (ובמרכזם שירותי
אופיס 365), ושירותי אבטחה וסייבר.
תחום נוסף, שמקבל תאוצה בשנה האחרונה:
UCaaS - "תקשורת אחודה כשירות". המשמעות: חיבור כל מכשירי הקצה בכל הפלטפורמות ובכל ערוצי התקשורת במעטפת אחת. כך, כל מכשיר קצה יכול לגשת מכל מקום ומעל לכל רשת לאפליקציות העסקיות (הנמצאות בענן).
ברשימת השירותים המנוהלים בענן אצל הספקים הישראליים אפשר למצוא הכל:
גיבוי בענן, התאוששות מאסון, המשכיות עסקית, אחסון בענן, מכונות וירטואליות, שירותי דואר בענן, שירותי וידיאו ואודיו לרבות שיחות ועידה בענן, מצלמות אבטחה בענן, שירותי טלפוניה, שירותי
מוקדי שירות, תפעול מוקדי שירות ותמיכה, שירותי עבודה קבוצתית, שירותי פקס בענן, שירותי הקלטת שיחות בענן, מגוון עצום של שירותי אבטחת מידע והגנת סייבר (הרבה שירותים שונים), שירותי רשתות אלחוט, שירותי פורטלים, שירותי דומיינים, שירותים לעובדים ניידים, שירותי
IoT,
שירותי CDN ועוד.
שורה תחתונה בתחום חיסכון בהוצאות שירותי מחשוב בענן לעסקים ולארגונים:
שוק שירותי הענן נמצא כיום בתזזית ובתחרות חריפה והכוח עבר לידי הצרכנים.
בגלל שהכוח מצוי כיום בידי הלקוחות, אין להתפתות למבצעי שיווק מטעים, מבצעים, שבהם מוכרים סחורה ישנה בעטיפה חדשה ללקוחות העסקיים, תוך ניצול העובדה, שאין לרוב הלקוחות העסקיים את הידע המתאים להבחין, שמוכרים להם "סחורה ישנה" ואף יקרה, שפג תוקפה מזמן, דוגמת שירותי
VPS (שזה פתרון של הדור, שקדם לענן ולא ניתן לשדרג אותו למחשוב ענן).
מומלץ וחובה לבקש מספק תקשורת והמחשבים המנוהלים בענן, הסכם רמת שירות -
SLA, במיוחד אם יש תלות בספק אחד המספק את כל השירותים במעטפת שירות אחת לעסק. יש גם לבחון את רשמת השרידות, הביצועים והגנת הסייבר של הפתרון שנבחר.
מאת:
מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, מאי 2019.
מחבר המדריך
לפתרונות תקשורת ומחשוב ענן ולרכישת
מרכזיות טלפון IP לעסקים