הכנס הגדול, שהיה אי פעם של רד-האט, שנערך בבוסטון, הוכיח (למי שפקפק עד כה) את ניצחון גישת "הקוד הפתוח" בעולם התוכנה (וזה חודר גם לעולם החומרה). ענקי עולם התוכנה לרבות מיקרוסופט, הצטרפו למהפכה הענקית הזו ומובילים אותה למחוזות חדשים, בדגש על עולם ריבוי העננים. על לינוקס, קונטינרים, קוברנטס ומה שביניהם וגם על הפרויקט החברתי הישראלי - Rose Project, שמביא את בשורת הקוד הפתוח לבתי הספר.
מאת: אבי וייס, 14.5.19, 08:00

כנס Red Hat Summit 2019, שנערך לאורך כל השבוע שעבר בבוסטון, הוכיח (למי שעדיין פקפק) את ניצחון "הקוד הפתוח" בעולם התוכנה ומערכות המידע, עם התמקדות בעולם התוכנה הארגונית, בדגש על העולם החדש של Multi-Clouds, שהוא עתיד עולם הענן לעסקים ולארגונים מכל סדר גדול, בכל רחבי העולם.

המספרים מדברים בעד עצמם: לכנס בבוסטון הגיעו השנה כ-10 אלף איש, כמעט כפול מהמספר של המשתתפים, שהיו בכנס הזה אך לפני שנה. רד-האט עצמה צמחה פי 10 בעשור האחרון וכיום היא מונה כ-13 אלף עובדים (!) וממשיכה לצמוח בקצב מהיר.

על הבמה המרכזית אפשר היה לראות את ראשי עולם התוכנה: ג'יני רומטי, מנכ"לית IBM (שרכשה את רד האט), וסאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, שישבו יחד עם ג'ים וויטהרסט, נשיא ומנכ"ל רד האט (בתמונה משמאל), ודיווחו כיצד הם משתלבים בעולם הקוד הפתוח, העולם של המחר.

מנקודת העניין שלי (עולם הטלקום), רד האט חדרה לכמעט כל חברות הטלקום הגדולות, כי הן מבינות, שכדי ליישם 5G, יש לפתח אסטרטגיה של Multi-Clouds, יישום VNF כשיטת המימוש של שירותי התקשורת הניידים בענן, לרבות יישומי IoT, בשילוב קונטיינרים ו- Edge-Computing, כאשר חברת רד האט היא השותף הכי מתאים כיום בשוק העולמי להתפתחות הזו. הפתרונות של רד האט כבר מוכיחים עצמם בחברות תקשורת ענקיות, שחלקן הציגו באירוע בבוסטון, לרבות יישום בפתרונות VNF, גם של דור רביעי וגם במעבר לדור החמישי של עולם הסלולר. 

המצגת המסכמת המלאה של הכנס - כאן, למתעניינים.
סרטון סיכום הכנס - בתחתית הכתבה. 

הזווית הישראלית: ישראל (בראשותם של דן טולדנו ומני צרפתי) היא מובילה אזורית (ב-EMEA) באימוץ הקוד הפתוח ויש לרד האט מרכז פיתוח גדול ומשגשג בישראל (ברעננה). המרכז הזה מוביל פרויקט חברתי מוצלח, שהוצג על הבמה המרכזית בבוסטון (בתמונה משמאל), מיזם בשם Rose Project, פרויקט, שהחל ביוזמה משותפת למרכז הפיתוח של רד האט ועיריית רעננה והתפתח במהירות, במטרה להביא את בשורת הקוד הפתוח לבתי ספר, בדגש על בתי ספר בפריפריה.

Rose Project (ר"ת: Red Hat Open Source for Education) מופעל כבר כ-5 שנים ומתארחים בו בכל מחזור 15 תלמידים ותלמידות מ-2 בתי ספר, כל מחזור מבתי ספר מעיר אחרת, בעיקר מעיירות פיתוח ומערי הפריפריה, שנפגשים עם נערים מרעננה ולומדים ביחד על הלינוקס ולומדים לפתח ב-Phyton ומפתחים במשך כחצי שנה (בכל מחזור) יישומים לטובת הקהילה, וגם מקיימים תחרות נושאת פרסים למפתחים המצטיינים בתרומתם לקהילה. 

וורנר קנובליך (Werner Knoblich) (בתמונה משמאל),VP & General Manager, EMEA  - חברת רד האט: "חשוב היה להקשיב לדבריה של מנכ"לי IBM על שמירת עצמאות חברת רד האט, גם תחת הבעלים החדשים שלנו: IBM.

לא החלפנו את הלוגו שלנו ללוגו חדש, בתהליך מאוד סדור ובשיתוף הקהילה, רק כדי שנחליף אותו עוד פעם בלוגו של IBM.

המנכ"ל שלנו ביחד עם מנכ"לית IBM הכריזו במשותף ואף חתמו על כך בגלוי, שאנו נישאר עצמאיים. זה גם האינטרס המובהק של IBM, כדי שנוכל להמשיך ולעבוד עם המתחרים של IBM, דוגמת מיקרוסופט ואורקל. חשוב ל-IBM, שנמשיך לתת שירות ונפתח את השווקים ביחד עם חברות התוכנה הענקיות, כמו השת"פ הענק שהכרזנו כאן עם מיקרוסופט.

החברות הכי גדולות בעולם דוגמת לוקהיד - מרטין והבנקים הגדולים בעולם, מאמינים בנו ובונים על מערכות הקוד הפתוח. זו מהפכה אדירה בעולם בו אנו נמצאים. 

השנה התחלנו גם ב-EMEA, לתת דגש להרחבת היכולות וההצעות שלנו לשוקי הבינייים: SMB ו-SME. ראינו, שיש לנו הדמנויות רבות לחדור לשווקים הללו וראינו, שיש בשווקים הללו רצון ונכונות ללכת לקוד פתוח, מה שלא היה בעבר.

בעבר, היינו חזקים בארגונים הגדולים, שבהם המעבר לקוד פתוח הוכיח את ה-ROI במהירות ויש בארגונים הללו אנשי IT ואנשי פיתוח, שיכולים לתמוך בקוד הפתוח. בעסקים קטנים ובינוניים, לא היו אנשי IT, שיכולים להתעסק עם לינוקס ולהפעיל לינוקס. זה נראה מסובך מדי ולא ידידותי למשתמשים, שאינם מקצוענים בלינוקס.

אולם, כל זה נחלת העבר, כי ממשק המשתמש של הלינוקס הוא הדפדפן ויש לו כיום מראה כמו שיש בחלונות. לכן, יש כעת נכונות רבה יותר לאמץ את הלינוקס. אנו מחפשים כעת באיזור EMEA שותפים ואינטגרטורים, שיכולים לפתח פתרונות כוללים וגם פתרונות מקומיים המותאמים לשווקים מקומיים ספציפיים, כי הצרכים של שוקי ה-SMB וה-SME שונים ממדינה למדינה ושונים בין פלחי השוק השונים. לכן, הלקוחות הללו צריכים פתרונות שונים התפורים לצרכים הייחודיים שלהם.

קל היום לפתח פתרונות ייחודיים לצרכים של כל שוק בזכות המעבר לקונטיינרים ותחילת המעבר ל-Serverless. ממשק המשתמש - GUI הוא היום הדפדפן וזה מה שכולם מכירים ולכן היום מאוד קל לתפעל לינוקס ויישומים מעל ללינוקס.

לפני כ-5 שנים, התחלנו לתת תשומת לב לשוק התקשורת, שלא היינו בו עד אז. בשבילנו זה היה שוק לא ידוע לגמרי, שוק שלא היינו בו בכלל ולכן ראינו כאן הזדמנות עסקית, שתועיל לכל הצדדים. זה שוק שונה משוק ה-IT, משום שזה שוק ,שיש בו מינוחים שונים, רגולציות שונות וסטנדרטים אחרים. 

יש לנו כיום הצלחות רבות בשוק הטלקום ואנו משתפים פעולה אפילו עם הענקיות, שהחזיקו את השוק הזה במשך שנים בפתרונות קנייניים, דוגמת אריקסון ונוקיה. כיום, רבים כבר מבינים, ש-OpenStack ו-Kubernetes זה העתיד. איש לא יכול להחליט במקום הלקוחות והמפתחים והם רוצים ללכת בכיוון הזה. מי שמעוניין להתקדם ל-5G חייב ללכת במסלול הזה כי אחרת הוא לא יוכל להצליח ולא יוכל ליישם את הצרכים של השוק.

אנו ב-EMEA בין 25% ל-28% ממחזור המכירות השנתי של רד האט. כך, ש-EMEA היא אזור חשוב ברד האט, אזור הצומח ומתפתח באותו קצב כמו ארה"ב. הפער ביישום פתרונות בין EMEA לארה"ב - כבר לא קיים, בעבר, חידושים היו מגיעים ל-EMEA כמה חודשים אחרי היישום שלהם בארה"ב. זה כבר לא קיים. העולם נהיה שטוח ואין יותר הבדלים כאלה. אנו מובילים בשוק בתחומים רבים והאימוץ של הקוד הפתוח הוא נחלת הארגונים הכי גדולים והכי חשובים ב-EMEA.

ההצלחה וההובלה שלנו בשוק מקורה בכך, בין היתר, שהפיתוחים של קוד פתוח דוגמת הקוברנטס, הפכו לסטנדרט עולמי וכל התעשייה משתמשת בזה. פתרונות קנייניים לא הצליחו להתרומם. אנו רואים, שבתחומים רבים, הטכנולוגיות הקנייניות לא מצליחות כמו הקוד הפתוח ולכן חברות ענק לפתרונות עסקיים וארגוניים, דוגמת מיקרוסופט, ולא רק היא, החליטו לשתף עמנו פעולה ונכנסו למסלול הזה בקצב מהיר. 

מנקודת המבט שלי, העולם הולך לעננים היברידיים עם ריבוי עננים. זו המציאות, שאני רואה וכולם ילכו לשם, כי החברות, שהן מובילות שוק, הולכות לשם, כי זה הצורך והרצון שלהן. זה מה שעולה מהלקוחות והתפקיד שלנו הוא לספק את הצרכים של הלקוחות. איש לא יכול להחליט במקום הלקוחות. אנו יכולים לתת עצות, אבל הלקוחות הם המחליטים. זה האינטרס שלהם ללכת בכיוון הזה.

כבר כיום, כמעט כל העסקים הקטנים והבינוניים ב-EMEA עברו לשירותי ענן. הסיבה די ברורה: נמאס להם לנהל בעצמם ולשפוך כסף בלי חשבון על שרתים מקומיים. לכן, הם עוברים לענן ומגלים, שיש להם יותר אפשרויות. הרבה מרווח להתפתחות עסקית. בענן גם קל יותר לתפעל את הלינוקס.

בעבר, כל מי שהשתמש ב-SQL, היה כבול לתשתיות של מיקרוסופט. היום, SQL רץ גם על לינוקס. בדיוק אותו דבר. עולם התוכנה נפתח ויש יותר אפשרויות חדשות לכל סוגי הצרכנים ולכל סוגי האפליקציות.

האתגר הגדול שלנו: לסייע לעסקים ברמת הביניים ולעסקים קטנים לעבור לקונטיינרים. האפליקציות של היום ומחר תהיינה מבוססות קונטיינרים. כל האפליקציות תהיינה Native לענן. זה קל יותר ליישם כשאתה מדבר על אפליקציה חדשה. אבל מה עושים עם כל הקיים? לכן, בנינו כלים ב-OpenShift המאפשרים להריץ כל אפליקציה בצורה כזו, שהיא יכולה לרוץ בענן באופן טבעי - Native, ואנו מבצעים היום השקעות ענק בעולם האפליקציות כדי להעביר אותן לעולם הקונטיינרים. זה מאפשר הרבה יכולות עסקיות ומאפשר הרבה אפשרויות, שלא היו קודם דוגמת: להעביר עומסים בין עננים, לאבטח טוב יותר, יותר שרידות, והכי חשוב: לחסוך בהוצאות.

יש גופים גדולים, שהעבירו את כל האפליקציות שלהם לקונטיינרים. דוגמת דויטשה-בנק, ענק הבנקאות, שמרכזו בגרמניה, שמפעיל לא פחות מ-25 אלף קונטיינרים. הכל אצלם מופעל בקונטיינרים ובקוד פתוח, גם אפליקציות עסקיות וגם האפליציות של מיקרוסופט.

לכן, מי שמגיע לעולם הקונטיינרים יכול להתקדם לעולם ה-Serverless, כי מערכת ה-OpenShift תומכת באופן שקוף גם בקונטיינרים וגם ב-Serverless. הכל במקביל והכל בעננים מרובים, לפי צרכי הלקוח הספציפי. 

הגישה הזו מספקת יכולות ללקוחות לא 'להילכד' (Locked-In) אצל ספק אחד, לא להילכד אצל ספק שירותי ענן אחד. שירותי ה-Serverless מספקים עצמאות מלאה לעסק להחליט היכן המידע והאפקליקציות שלו ישכנו. זו מהפכה אדירה ואנו רק בתחילת הדרך בתחום הזה. השוק מתחיל רק כעת לעכל את גודל המהפכה של הקונטיינרים וה-Serverless. יש לנו עוד הרבה עבודה והרבה אתגרים ולכן אנו בצמיחה מהירה ומוצלחת, עם כל עולם קוד הפתוח, שנמצא ביחד אתנו בדרך הזו".
 
הכותב היה אורח רד האט בבוסטון.