משרד התקשורת מחפש נציב תלונות לרשות השנייה: בפעם הקודמת זה נגמר ב"תפירת מכרז" והתחמקות מחקירה פלילית
מאת:
אבי וייס, 14.1.22, 08:11
הסיפור החמור על שר התקשורת לשעבר, הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש לשעבר, ובתו של השר הבכיר לשעבר, שהוא גם פטרונו הפוליטי של שר התקשורת לשעבר.
משרד התקשורת הקים, בימים אלה (
כאן), ועדת איתור לתפקיד"נציב תלונות הציבור לרשות השנייה" לטלוויזיה ורדיו". הרכב הוועדה:
אביבית מסבנד - יו"ר הוועדה, סמנכ"לית בכירה הון אנושי ומנהל, משרד התקשורת,
לידור סבתו - חברת ועדה, מנהלת אגף בכירה הון אנושי, רשות התעסוקה,
ודוד מדיוני - חבר ועדה, נציג ציבור.
"נציב תלונות הציבור ברשות השנייה", אחראי על טיפול בתלונות ופניות של הציבור בעניין שידוריהם של בעלי הזיכיון בטלוויזיה וברדיו האזורי, וזאת בהתאם להוראות חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. הנציב הוא גורם בלתי תלוי ואינו כפוף למוסדות הרשות השנייה. הערכותיו של הנציב נקבעות על פי שיקול דעתו והוא רשאי לבצע חקירות בהתאם לסמכויותיו על פי החוק. ניתן לפנות לנציב בכל תלונה ופנייה הנוגעים לשידורים ולבעלי הזיכיון.
בפעם הקודמת, שמשרד התקשורת פעל לבחירת "נציב תלונות לרשות השנייה", זה היה לפני כעשור והדבר נגמר בפארסה, שבסיומה בוטל המינוי של המועמדת שנבחרה, ורק בהתערבות "קליקת הפרקליטים" נמנעה פתיחה בחקירה פלילית נגד המעורבים, כמתחייב מחומרת המקרה.
תזכורת: מי שמונה לאחרונה ליו"ר "הרשות השנייה" הוא
עדן בר טל, מינוי שערורייתי ביותר,
כמפורט כאן.
אז נכון שבפעם הקודמת שבו חיפשו נציב תלונות לרשות השנייה, ההמלצה על המועמדת הנבחרת הוטלה על הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש של המשרד דאז,
תמי לשם בלבד, וכעת הוקמה ועדת איתור של 3 (וזה כבר שיפור!), אך בכל זאת חשוב להזכיר את הליך הבחירה הקודם, דווקא כעת.
בזמנו, פנה שר התקשורת דאז,
משה כחלון (
בתמונה משמאל), לסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש של המשרד דאז,
תמי לשם, בבקשה, שתראיין את המועמדים לתפקיד הנציב ותמליץ לו על המועמד המועדף.
תמי לשם מיהרה ליישם את הנחיית השר
כחלון, "ראיינה" את המועמדים לתפקיד ו"במקרה" בחרה לתפקיד הנציבה, אחת -
מיכל לנדאו.
אולם די מהר המינוי של
מיכל לנדאו לתפקיד הנציבה, נפסל בהפתעה, ונקבע ע"י המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שלא נבחן מכלול השיקולים, שהובילו למינוי, נפלו "פגמים" במינוי, ותהליך הבחירה נפתח מחדש.
יודגש, שסמנכ"לית מנהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת (
תמי לשם), שהייתה אמונה על בחירת המועמד מתוך 4 שהגישו מועמדותם, בטרם המליצה עליהם לשר
משה כחלון, "לא לקחה בחשבון שיקולים הצריכים לעניינן, ולפיכך נשקל ביטול ההליך ועריכתו מחדש בדרך הדומה ככל הניתן למכרז", כך נכתב ע"י המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בטרם הביא לביטולו של המינוי. בסופו של דבר נבחר במכרז החוזר אדם ראוי ומתאים לתפקיד (
דוד רגב)."
"גלובס" דיווח, בזמנו (
כאן), על הליך המינוי שנפסל, ודובר משרד המשפטים מסר בשם המשנה ליועמ"ש, ש"המשנה ליועמ"ש בחן את התהליך וחיווה את דעתו כי ראוי לתת מועד נוסף להגשת מועמדות, שכן המועד היה קצר מדי; וכן יש למנות צוות, שימיין את המועמדים עבור השר, שכן בתהליך הקודם הדבר נעשה בידי עובדת אחת מהמשרד".
גם ממשרד התקשורת נמסרה ל"גלובס" תגובה "סטרילית", ש"כל הליך מינוי הנציב מלווה על-ידי המשנה ליועמ"ש,
מייק בלס, והמחלקה המשפטית של משרד התקשורת".
אלא שאז חשפתי
כאן מסמך מינואר 2011 , בחתימת ידה של סמנכ"לית המשרד דאז,
תמי לשם, בו היא מתאמת עם שר התקשורת דאז
משה כחלון, את "תפירת המכרז", שהיא ביצעה במו ידיה, לתפקיד "נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה".
"תפירת המכרז" הייתה עבור
מיכל לנדאו, בתו של
עוזי לנדאו, מראשי הליכוד בזמנו, ושהיה אז שר התשתיות האנרגיה והמים.
למי שלא זוכר,
משה כחלון היה הרל"ש של
עוזי לנדאו ויועץ אישי שלו במשך כמה שנים והוא חב לו רבות, כי
עוזי לנדאו היה פטרונו הפוליטי של
משה כחלון ודאג בזמנו אישית לקריירה המטאורית של
כחלון בליכוד ובממשלה. "מועמדת הקש" במקרה הספציפי הזה הייתה עו"ד
יעל מלם-יפה מ"קליקת הפרקליטים" במשרד התקשורת.
במכתב, שחשפתי, בזמנו, "עושה את עצמה" הסמנכ"לית
תמי לשם, מופתעת לגלות, ש
מיכל לנדאו, עליה המליצה לתפקיד הנציבה בפני השר
כחלון, היא בתו של השר
עוזי לנדאו (פטרונו הפוליטי של השר
כחלון)... למרות שהמועמדת עצמה לא הסתירה דבר מהמשרד.
פשוט "להשתין מהמקפצה".
כאמור, "תפירת המכרז" הנ"ל נחשפה ברעש גדול, משרד המשפטים פסל את המינוי "התפור", ובהתערבות "קליקת הפרקליטים" נמנעה פתיחה בחקירה פלילית נגד המעורבים.
כעת, כאשר משרד התקשורת פועל שוב לאיתור "נציב תלונות ציבור לרשות השנייה", ושוב בראשות סמנכ"לית מינהל ומשאבי אנוש של המשרד, חשוב לזכור ולהזכיר את הדברים, כדי למנוע בהמשך טענות של "אכלו לי שתו לי", או "לא הייתי ערה לכך שיש למועמדת זיקה אישית לשר".