חשיפה נוספת ובלעדית בסדרת החשיפות הנובעות מדו"ח מבקר משרד התקשורת. כעת מתברר, שמי שניהל בפועל (לבדו, בסיוע של תמי לשם) במשך שנתיים את תהליכי "השינוי הארגוני" במשרד התקשורת ללא ידיעת ואישור שר התקשורת, לא היה המנכ"ל דאז שלמה פילבר אלא שמילה מימון (שהיה אז סמנכ"ל בכיר ושאף להתקדם למשנה למנכ"ל). כך, הוא דאג לעצמו לקידום. בנוסף, חשיפת המניעים של שלמה פילבר ליישם "שינוי ארגוני" כשיטה לקדם את ההטבות לקבוצת בזק (וגם להוט). 
מאת: אבי וייס, 8.3.18, 09:30

בלעדי. לפני פחות משבוע חשפנו במאמר הבלעדי: "לרוה"מ לא היה צל של מושג איך משרד התקשורת מתנהל ופועל כשהיה שר", שתהליך "השינוי הארגוני", שעבר על משרד התקשורת, נוהל בהחלטות בלעדיות וללא ידיעתו ואישורו של שר התקשורת דאז (ביבי), ע"י שלמה פילבר (בתמונה משמאל, כיום "עד מדינה").

אולם, בהמשך בדיקת הנושא לעומק ולפי חומרים, שקיבלנו ב"מייל האדום" מתברר, שלא פרשנו כהלכה נקודות מסוימות בדו"ח מבקר המשרד.

מהחקירה הנוספת שעשינו, עלו שתי פרשיות חמורות נוספות במשרד התקשורת, וכאן "נרים את המסך" מהפרשה הראשונה שבהן: מי ניהל את תהליכי "השינוי הארגוני" במשרד התקשורת ולמה. הנושא הזה תופס כיום חשיבות על רקע "תיק 4000". נסביר זאת כאן בהרחבה.

הממצאים, שאנו מציגים כאן, מקורם ב"צלילה" עמוקה לתוך היומנים של שלמה פילבר (בהיותו מנכ"ל משרד התקשורת בשנים הרלבנטיות לתהליכי "השינוי הארגוני") ושל שמילה מימון, שהיה באותה עת סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה. 

מהניתוח של היומנים עולה, שמי שניהל בפועל את כל תהליכי "השינוי הארגוני" היה שמילה מימון (בתמונה משמאל), (ביחד עם תמי לשם, אז סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש), ולא שלמה פילבר. 

יומן הפגישות של שלמה פילבר הוא כרגע "חומר חקירה", כחלק מפעילותו במסגרת "עד מדינה", ולכן לא ניתן לראות אותו כעת ברשת האינטרנט. אולם, כשבודקים את יומן הפגישות של מימון שמילה (שהוא עדיין גלוי, למשל: כאן וכאן), עולה בבירור, ששמילה ותמי הם אלה שניהלו את "השינוי הארגוני". אין אפילו פגישה אחת עם פילבר בנושא והפגישה האחת, שנקבעה ביום 14.11.16 - בוטלה.

מצד שני, מוצאים המון פגישות של שמילה ותמי וגם אחרים בדיוק בנושא זה: 6.10,  2.11,  6.12,  14.12, 20.12,  9.1 (צהריים עם "רותם" - פגישה שבוטלה בסוף), 22.1, ועוד. זו הוכחה נוספת לכאוס העמוק במשרד התקשורת בכלל ולגבי "השינוי הארגוני" בפרט. שלא זו בלבד שהשר (ביבי נתניהו) לא היה מעורב, אלא שאפילו המנכ"ל לא היה מעורב ושמילה ותמי עשו "ככל העולה על רוחם", כדי לקדם את שמילה ומקורבו גדעון (ובהמשך, להביא חברים נוספים מהצבא). בקיצור: מי שהוביל את השינוי הארגוני הוא זה שנהנה ממנו ראשון. אבל זו רק תחילת הסיפור האמיתי של "השינוי הארגוני". 

אז במה כן היה עסוק שלמה פילבר באותו זמן? טוב, את זה כולם כבר יודעים... בדאגה לקבוצת בזק. בשביל זה הוא חתם הסכם "עד מדינה". אבל זו לא כל התמונה. 

אגב, למען הדיוק ההיסטורי, גם שמילה עסק בזה (בדאגה לקידום האינטרסים הכלכליים של קבוצת בזק). כבר חשפנו זאת כאן. כאן אנו מוסיפים ראייה חזקה נוספת: ניתן לשים לב ביומן הפגישות של שמילה לפגישה מעניינת ביום 25.10.16 עם שר התקשורת דאז צחי הנגבי, בנושא:"האצת תשתיות אל מול תמריצים לחברת הוט ובזק (הפרדה מבנית)", כמופיע בתצלום הבא:
 
כלומר:
1. השר צחי הנגבי היה בתמונה של "עסקאות" מול בזק (להורדת "ההפרדה המבנית") והוט (לא רק ביבי נתניהו)! (ראה הרחבה ב"מורה נבוכים", על הפעילות של מי שקדם לביבי כשר התקשורת, או היה אחריו, בנוגע לסוגיות הנחקרות כעת ב"תיק 4000").
2. כל ההנהלה היתה שותפה ומודעת למהלכים הללו (לא רק פילבר והעוזרת שלו - עדי). בדיון הזה (בצילום למעלה), שנמשך 3 שעות, השתתפו 13 משתתפים מצמרת משרד התקשורת. לא היה בזה שום סוד. 13 איש ישבו ודנו בזה. 
3. ההטבות הובטחו גם להוט (!) דבר המחזק את הטענה, שמדובר ב"מדיניות מקצועית", שכולם ידעו ממנה, והטענה, ששלמה פילבר עשה מה שעשה בניגוד לעמדה המקצועית, שהייתה במשרד, אין לה בסיס בעובדות הנחשפות כעת כאן, מהיומן של שמילה. 

ויש עוד נקודה מעניינת ביומן של שמילה, לא להאמין איך הדברים קורים בזמן אמת, והנה התצלום שמדבר בעד עצמו:


למי שלא מבין את הקטע, אז הנה הסבר בעברית קלה. השם של עו"ד איה בן פורת (מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת) פורסם על ידנו ב-19.9.17 (כאן). בסה"כ מסרה עדות, אבל היה אז צו איסור פרסום על כל פרטי העדויות שנגבו באותה עת. מייד לאחר מכן היה חופש ושבת, ואיך שחוזרים לעבודה, היא מוזמנת לפ"ע (פגישת עבודה) עם שמילה. מייד על הבוקר. למה "פגישת עבודה", רק איתה, מיד על הבוקר, כשהיא לא ראש היחידה המשפטית במשרד ואפילו לא סגנית ראש היחידה (היא מנהלת מחלקה ביחידה הזו)? תנו לי לנחש...בכל השנתיים שעברתי ביומנים של שמילה, לא מצאתי עוד פעם של פ"ע ביחידות, עם איה, אלא בפעם הזאת ובעיתוי הספציפי הזה. מרתק... 

נחזור לשינוי הארגוני: בזמנו פרסמנו את זכייתו של מימון שמילה (כצפוי) בתפקיד המשנה למנכ"ל ("התרגיל הצליח: שמילה מימון "זכה במכרז" לתפקיד המשנה למנכ"ל"). מקריאה נוספת של הודעת המשרד (כאן), עולה, שהזזתו של שמילה מאגף הפיקוח ומינויו למשנה למנכ"ל וראש מינהל הנדסה, הם למעשה חלק מהדיל של "שינוי ארגוני", שנועד לחזק לכאורה את שינוי הרגולציה לטובת בזק והוט, לעידוד החברות הללו להשקעה בתשתיות. כך, הכל מתחבר לחקירה המתנהלת כיום ב"תיק 4000", של הקלות לבזק (ע"י הורדת "ההפרדה המבנית" בינה לבין YES), לצורך השקעה של בזק בתשתיות.

מכאן, שההודעה של המשרד לפיה העברת שמילה מאגף הפיקוח לתפקיד המשנה+מנהל מינהל הנדסה, הוא מהלך, שנעשה במסגרת "השינוי הארגוני", והיה לכאורה חלק מה"דיל" לשנות את הרגולציה במשרד, לכיוון של השקעה בתשתיות - ההצהרה הזו "הדליקה" אצלי "נורה אדומה": מבחינת הרשות לניירות ערך, הפרקליטות והמשטרה (בהודעותיהן בבית המשפט בת"א, בעת הארכות המעצרים), לא מדובר באמת בשינוי מדיניות רגולציה, אלא ב"שוחד \ הטבות לשאול אלוביץ'". 

דהיינו: "השינוי הארגוני", שאולי התחיל אצל אבי ברגר כשינוי מקצועי (זה לא בדיוק נכון, אבל נניח כך), השנוי הזה נפל לפילבר "כמתנה משמיים", כשנכנס לתפקיד המנכ"ל. כך, יכול היה לקדם את תוכנית השוחד \ ההטבות (כאמור, לשיטת הרשות ניירות ערך, הפרקליטות והמשטרה), באמצעות שינוי פרסונלי בהנהלת המשרד, שחלקה לא תמך במהלכים שלו, לרבות הזזת שמילה מאגף הפיקוח ושתילת עדי קאהן-גונן (בתמונה משמאל) כסמנכ"לית בכירה לכלכלה או כסמנכ"לית בכירה לפיקוח ואכיפה (מהלך, שטורפד על ידנו - עקב חשיפתו אצלנו). זאת, בנוסף לכיפוף כל עובדי המשרד לגחמות של פילבר באמצעות הטבות כספיות ואחרות, כפי שנחשף כאן. 

למי שמתעניין היכן נמצאת עדי, אז אזכיר שהשערורייה הזו עדיין נמשכת, היא (עם התקן שלה והשכר שלה) מסתתרת במשרד לשיוויון חברתי (ברשות לקידום מעמד האישה). הוועדה לאיוש סמנכ"לית לרשות לקידום מעמד האישה לא מצאה אף מועמדת מתאימה מבין 87 נשים יוצאות אתיופיה, שנגשו כמועמדות לתפקיד. מעניין שלמועמדת "לבנה" (עדי קאהן גונן) מצאו בלי בעייה, ובלי שום ועדות איוש, תפקיד בכיר ברשות, למרות החשדות הכבדים מעל ראשה. מסתבר, שכאשר רוצים "לצ'פר" מישהו/מישהי כדי "שפיו יהיה נעול", אין בעייה לעשות זאת, גם ברשות ממלכתית שמאוד מקפידה לבחור רק מועמדים \ מועמדשות מתאימים \ ות (ועוד ע"ח תקציב משרד התקשורת באישור אישי של מימון שמילה. די ברור כעת למה).

כמובן, שההיבטים המקצועיים של "השינוי הארגוני" עניינו את שלמה פילבר "כקליפת השום" וזה יוסבר עוד בהמשך, ולכן הוא לא עסק אישית בכך. זו הסיבה, שהמבקר מתריע על כך, שפילבר עסק בנושא רק פעם אחת במפגשי הנהלת המשרד ורק פעם אחת דיבר על כך בכנס של עובדי המשרד (וכמובן דיבר על כך בכל במה אפשרית, שהופיע בה, באירועים ובתקשורת, בעוד שבפועל לא עסק בנושא).

המבקר הפנימי שכח לציין, שפילבר עסק ב"שינוי הארגוני" עוד פעם אחת: כשנפגש עם נציגת ועד העובדים וקנה את התמיכה של הוועד, בתמורה של הקפצת העובדת הזו בשתי דרגות. הצלחנו לטרפד את המהלך המושחת הזה ע"י חשיפתו, ואכן המבקר התייחס בביקורתו לעניין ההקפצה בשתי דרגות, אך התעלם בדו"ח מי עשה זאת (פילבר בשת"פ תמי לשם) ולמה (כי רצה תמיכה של הוועד ל"שינוי הארגוני", בלי לשלם לעובדים, כנהוג בכל שינוי ארגוני משמעותי במשרדי הממשלה). 

המוצאים לפועל של כל תהליכי השינוי הם שמילה (שצפוי בדיל לקבל קידום) ותמי לשם (שהיתה אז שקועה עד צוואר במשפטים בבית הדין לעבודה והיתה תלוייה לחלוטין במנכ"ל) - ורואים ביומן הפגישות, ששמילה ותמי מנהלים את השינוי, ולא נפגשים כלל עם פילבר, מה שמוצלב במדויק עם דו"ח המבקר.

על פי המהלכים הללו, כעולה מהיומנים, תחילה צריך לבנות תפקיד לשמילה על "חורבות" אגפי הנדסה וספקטרום. פילבר נפגש עם חיים גרון (סמנכ"ל בכיר הנדסה באותה עת) ומציע לו הצעה, שאי אפשר לסרב לה, והוא זז לתפקיד אחר (כמצויין בביקורת הפנים). את נתי שוברט (אז סמנכ"ל בכיר ספקטרום) ממילא "לא סופרים ממטר" ובמיוחד לא שמילה, ובזמן שהוא בחו"ל, מפרסמים מכרז המבטל את התפקיד שלו. אך בכל זאת תמי פוחדת, שהוא "יפתח את הפה", בזמן שהמשפטים שלה מתנהלים, ומסדרים לו המשך משכורת כסמנכ"ל, אותה לשכה ואפילו המשך שימוש שיקרי בתואר סמנכ"ל בכיר (מה שנחשף אצלנו עד שהתופעה הזו חוסלה). שמילה זוכה כצפוי במכרז למשנה למנכ"ל וראש מינהל הנדסה ושלמה פילבר, שממש לא מתעניין ברשיונות ליבואנים ובעבודה אמיתית של המשרד לטובת הציבור, אפילו לא מתעניין איך שמילה דואג במכרז למנהל אגף רישוי, לחברו גדעון שיטרית. שלמה פילבר היה צריך את אגף כלכלה ואת אגף הפיקוח, כדי לעבור לרגולציה של תשתיות (דהיינו: שוחד \ הטבות לבזק) והוא, כאמור לעיל, ניסה "לשתול" שם את העוזרת שלו - עדי. גם זה טורפד על ידינו בזמן אמת, ע"י חשיפת המהלך. 

עד כמה מופרך היה ההיבט המקצועי בשינוי הארגוני (אבל אי אפשר לחכות להשלמתו, כי צריך להשלים לכאורה את השוחד \ הטבות לקבוצת בזק, בלו"ז דחוק, שהוכתב ע"י אלוביץ' וסטלה), ניתן ללמוד מביקורת הפנים ומהחשיפות שלנו: תחום "שכר העידוד" קרס, כי איש לא טרח להסדיר זאת בשינוי, אגף הרישוי קרס, כי אין עובדים, אין הגדרת תפקיד לאגף המינהל החדש, נותנים שירות לציבור במעבר לשירותים בקומה לא נגישה - זו לא בדיחה (למרות שזה הנושא המרכזי בשינוי, גם לפי הצהרות המשרד וגם לפי דו"ח הביקורת). אין אפילו משרד ראוי למנהלים החדשים.

בנוסף, לא לקחו בחשבון את הקשיים בתחום הרישוי (הכל בדו"ח הביקורת). אין מיפוי או"ש ותהליכי עבודה. המצגות לקראת יישום השינוי הינן פיקטיביות, ונאמר למנהלים לא להתייחס להגדרות התפקידים ולאיוש, כי זה לא סופי. מכרז סמנכ"ל הפיקוח עוכב והדרישות צומצמו (חשיפה שלנו, למרות השקרים שקיבלנו ועוד). בנוסף, תמי ממונה באותה עת כחברה במועצת הכבלים והלוויין, לצד שמילה, שכבר קיים שם שנים ולא עוזב, למרות שמונה למשנה למנכ"ל (שניהם ב"ניגוד עניינים") - ושם הם מספקים לכאורה את החלק השני והחשוב של הסיוע לבזק-יס וכן, "תופרים את מכרז ערוץ הכנסת" עבור ערוץ 20. 

אם את ועד העובדים שיחדו באמצעות הבטחה לשתי דרגות ליו"ר תל אביב, וליו"ר ירושלים הכפופה ממילא לתמי לשם הובטח/נרמז ע"י פילבר שתתקדם ושתמונה לסמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש עם העזיבה של תמי לשם (חלק נחשף אצלנו וחלק בדו"ח הביקורת), העובדים, שלא שותפו בתרגילים (נחשף גם אצלנו וגם בדו"ח הביקורת), זכו להטבות כספיות שונות, וכמובן חשפנו את התרגיל של "יום כיף לעובדים", בדיוק שהשינוי הארגוני נכנס לתוקף. כלומר: הכל נקנה בכסף. 

דהיינו: המשרד מודה בהתנהלותו, שהשינוי הארגוני נועד לשנות את הרגולציה של המשרד לרגולציה של תשתיות, בעסקאות מול בזק (והוט). הרשות לניירות ערך, הפרקליטות והמשטרה טוענים, שמדובר ביחסי שוחד. וכך נאמר שחור על גבי לבן בהודעת המשרד: "למעשה השינוי הארגוני יעביר את משקל הכובד במשרד התקשורת לרגולציה שעיקריה הן פרישת תשתיות תקשורת מתקדמות...". כלומר: הכל מתחבר, למי שלא הבין זאת עד כה.

כך, בתוך המשרד פנימה, שמילה זז מהפיקוח ומקודם בשינוי הארגוני, כדי לקדם את המטרה הזו ולסייע לפילבר. הוועד משוחד בשינוי, כדי להבטיח שקט. ההיבטים המקצועיים של השינוי הארגוני לא מעניינים איש, לא הוכנו כראוי, והם קורסים, זה אחר זה. בנוסף, "תופרים" תפקיד סמנכ"ל בכיר לעדי (עוזרת המנכ"ל) במסגרת השינוי (מהלך שכשל בזכות חשיפתו על ידינו).

אם כך, יש לראות בשינוי הארגוני כחלק בלתי נפרד מפרשת "תיק 4000", וגם אם לא החל כמהלך שלילי ע"י המנכ"לים הקודמים, עבור שלמה פילבר השינוי הארגוני נועד כדי להשתלט על אגף הפיקוח ואגף כלכלה, במטרה לשנות את הרגולציה (דהיינו "שוחד", שכיום הוא מודה בכך, במסגרת היותו "עד מדינה"), כל זאת, באמצעות חברי הנהלה קיימים וחדשים ומתן "שוחד" לגורמים "בעייתיים" במשרד ולמעשה בסוף "משחדים" את כולם.

שלמה פילבר לא הספיק ליצור הנהלה "ידידותית" יותר, גם בגלל שחלק מהמהלכים שלו טורפדו על ידינו, וכך בלוח זמנים דחוק, נאלץ להסתכן ולפעול עם עדי קהאן-גונן (העוזרת שלו) במחשכים, ישירות מול הנהלת בזק, בדרכי תקשורת חלופיים, כנגד הנהלה עויינת בחלקה (אצלו בבית).

לאור כל זאת, ולאור הצהרותיהם (בבתי המשפט ובתקשורת) של רשות ניירות הערך, הפרקליטות ושל המשטרה, שמדובר ביחסי שוחד, אני סבור, שיש לחקור לעומק את שלמה פילבר ולעניות דעתי שלמה פילבר אמור להעיד על "השינוי הארגוני" במשרד (והפעילות שביצעו שליחיו במועצת הכבלים והלוויין, שהיא זו שהוציאה את האישורים לבזק, דרך שר התקשורת דאז), ועל חלקם של כל המעורבים בו, כחלק מעדותו על "השוחד".

למיטב הערכתנו, זה היה האינטרס האמיתי של שלמה פילבר בשינוי הארגוני. לא הקידום של שמילה ולא להציג רפורמות וחדשנות. פשוט: החלפה מהירה של ההנהלה, כדי לקבל גיבוי מקצועי למהלכי השוחד ("שינוי רגולציה"), ולא כדי לפעול "בניגוד להמלצות הדרג המקצועי", כפי שנטען ברוב כלי התקשורת, שזו הייתה שיטת פעילותו הפלילית.

שמילה ניצל לכאורה את המצב הזה לטובת עצמו וידידו, אבל זה היה נושא משני בחשיבותו למהלכים, שפילבר רצה לקדם מול בזק.
כל החומרים מצוים בחשיפות שלנו ובדו"ח מבקר הפנים, חומרים המדברים בעד עצמם.

אם למישהו יש מחשבה, שהמשרד פועל לתקן את עצמו כעת, אז הוא חי באשליות. ניתן לקרוא על מה שקורה ממש היום - כאן.
הכאוס הרגולטורי בשוק התקשורת - נמשך.