כחצי מיליארד ש"ח יושקעו בתכנית חומש לשילוב חרדים בעולם התעסוקה
מאת: מערכת Telecom News, 11.12.13, 13:30

"משרד הכלכלה רואה בשילוב חרדים בתעסוקה ובדגש על ההיי-טק חשיבות לאומית רבה וצורך קריטי מבחינת המשק, הצמיחה, צמצום פערי אי השוויון והיציאה מהעוני". כך לדברי מיכל צוק (בתמונה), המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה בכנס מנהלים לשילוב חרדים בתעסוקה שנערך בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים.
 
אתמול (שלישי), התקיים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים "כנס מנהלים – הדבר הבא בתעסוקה" לשילוב חרדים בשוק התעסוקה. הכנס נערך בהנחיית סיון רהב מאיר, וכלל (בין היתר) הרצאה של ד"ר שלמה קליש, מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'רוזלם גלובל ונצ'רס, וכן הרצאה של מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והממונה על תחום התעסוקה במשרד.

הכנס נערך לאור העובדה, שלמרות שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית ביציאה של המגזר החרדי לשוק העבודה ולמרות שיותר ויותר חברות עסקיות פותחות את שעריהן לעובדים חרדים, עדיין קיימים פערים עצומים בין המעסיקים ומקומות העבודה לעובדים החרדיים. פערים אלה נובעים מדעות קדומות, העדר מודעות לקיומם של העובדים החרדים, העדר מיומנות בגיוסם, אי הכרת ההטבות הכלכליות שבהעסקת עובדים חרדים ועוד. מטרת הכנס הייתה להעניק למעסיקים את הכלים המעשיים בכדי לגשר על הפערים הקיימים ולהיערך לקליטה מוצלחת ואפקטיבית של העובדים חרדיים.

הכנס התקיים בשיתוף פעולה של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, עמותת תמך, מוסד שמואל נאמן בטכניון למחקר מדיניות לאומית והרשות לפיתוח ירושלים. כמו כן לקחו חלק בכנס  נציגי חברות מרכזיות בתעשייה ובהיי-טק ביניהן אינטל, וריסנס, ריצ'יפ, בנק פאג"י (בנק פועלי אגודת ישראל) ו- PwC ישראל, נציגי מנהל המחקר במשרד הכלכלה, מנהלי עמותות וארגונים העוסקים בשילוב וקידום חרדים באקדמיה ובתעסוקה ביניהם קרן קמח, עמותת ידידות טורונטו, תכנית חלמי"ש, ג'וינט ישראל, עיריית ירושלים, מרכז תעסוקת חרדים בירושלים ועוד.

במהלך הכנס נערכו מספר פאנלים, שהתייחסו להיבטים השונים בתעסוקת חרדים ביניהם פאנל מעסיקים, פאנל מחקרי, פאנל תכניות שילוב ופאנל שותפים אסטרטגיים. מנהלי חברות מובילות ומעסיקים, שהשתתפו בכנס, העלו את הצורך בהון אנושי לצד הרצון שלא להתפשר על האיכות. הם הדגישו את הפערים התרבותיים הקיימים במגזר החרדי ואת הקושי הקיים פעמים רבות לאתר ולזהות את הפוטנציאל הקיים במועמדים חרדיים. הם ציינו, שהמתיחות הפוליטית והתקשורתית סביב האוכלוסייה החרדית אינה משפיעה על אותם מקומות עבודה, שכבר קלטו עובדים חרדים, שם שגרת העבודה והיחסים אינם מופרעים, אולם הדבר משפיע לרעה על מעסיקים פוטנציאלים בקרבם עולה החשש לקלוט עובדים חרדים.

במהלך הכנס נחשפו נתונים של מחקר שערך מנהל המחקר של משרד הכלכלה לפיו בעשרת השנים האחרונות חלה עלייה של 630% בשיעור הסטודנטים החרדיים. עוד הראה המחקר כי 50% מהסטודנטים החרדיים בוחרים במקצועות המשפטים ומנהל העסקים, למרות היצע העובדים הגבוה בשוק העבודה בתחום זה. המחקר חשף פערים בין מחפשיי עבודה במגזר החרדי ללא חרדי בפרמטרים דוגמת מספר הראיונות אליהם הוזמנו ומשך הזמן שחלף עד למציאת משרה. מסקנות המחקר מראות, כי בעוד שבמבחן התוצאה מצליחים המועמדים החרדיים למצוא מקומות עבודה בשיעורים הצלחה דומים למועמדים הלא חרדים, דרכם של המועמדים החרדים למשרה הנכספת קשה ומתישה יותר. כמו כן, המחקר הציג פערים בהתפלגות השכר כאשר ריכוז החרדים ברמות שכר בינוניות ונמוכות גבוה יותר ורק 20% מהם מרוויחים למעלה מ – 11,000 ש"ח, מה שמביא רבים מהם לבחור להיות עצמאיים.

אסף מלחי, רכז תחום מחקר חרדים במנהל המחקר במשרד הכלכלה ציין את הצורך להפנות את הציבור החרדי לתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, וכי חשוב להגביר את שיתוף הפעולה בין המוסדות האקדמיים והמעסיקים: "במסגרת המחקרים שלנו אנו רואים תמונה שונה לגמרי מזאת המוצגת בתקשורת. כלכלת השוק חזקה מהפוליטיקה ומניעה את המשק, וזה יוצר את הגשר בין העולם החרדי לחברה הכללית".

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והממונה על תחום התעסוקה במשרד: "הממשלה רואה חשיבות עליונה במכלול פעולות, שתאפשרנה שילוב משמעותי של המגזר החרדי בעולם התעסוקה, ואנחנו מפתחים תכניות ומשקיעים משאבים רבים על מנת לקדם את הנושא. אחד הנושאים החשובים הוא פריצת דרך בתחום ההכשרה הטכנולוגית הגבוהה, וסיוע לגופים המכשירים ולמעסיקים לשם כך".

עוד ציינה צוק כי מבחינת המגזר החרדי חשים במשרד הכלכלה, שיש הרבה התעוררות אחרי הרבה שנים: "אנחנו כממשלה פועלים בהיקפים ובמשאבים הולכים וגדלים על מנת להושיט יד למי שמעוניין לעשות את המהלך הזה, שאנו רואים בו חשיבות לאומית רבה. הצורך בשילוב חרדים בעולם העבודה הוא צורך קריטי גם מבחינת המשק בראייה מקרו-כלכלית, וגם מבחינת צמיחה, צמצום פערי אי השוויון ויציאה מעוני. אנחנו יודעים לעבוד בלי הרבה כותרות ובלי הרבה רעש כדי באמת לסייע בצורה מקצועית ושקטה למי שצריך. יש לנו חצי מיליארד שקלים ל-5 השנים הקרובות, ותכנית הפעולה מבוססת על 3 רגליים: רגל אחת היא של תשתיות, רגל של טיפול בפרט ורגל של סיוע למעסיקים".

צוק ציינה, כי במשרד הכלכלה עדים להתעוררות גדולה מאוד גם בקרב המעסיקים, שמעוניינים להעסיק יותר עובדים חרדים מאשר בעבר. עוד ציינה,  כי בימים אלה מתחיל משרד הכלכלה לגבש תכנית שתאפשר למצטיינים במגזר החרדי להשתלב בתעשיית ההי-טק בחוד החנית: "אני חושבת, שזו פריצת דרך משמעותית ושיש עניין גם בקרב מעסיקים וגם בקרב הציבור. זה אומר, שאנחנו נצטרך ללוות אותם כבר ברכישה של התואר בדרך כלל בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים, ובהמשך  בליווי של המעסיק".

ד"ר שלמה קליש (בתמונה), מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'רוזלם גלובל ונצ'רס: "כולנו גוף אחד, והגוף לא יכול לפעול בצורה מושלמת מבלי שהאיברים פועלים יחד בהרמוניה. לכן, הגישה צריכה להיות של אחים ולא כוחנית ומתנשאת. רק גישה של עבודה משותפת תביא לתוצאות טובות. בעוד שהממשלה עושה דברים מצוינים דוגמת סבסוד תעסוקה של חרדים, יש מקומות בהם יש התערבות ממשלתית לא רצויה, דוגמת קביעת מכסות למספר הסטודנטים הלומדים בכל מוסד. הממשלה צריכה לנקוט בגישת השוק ולתת למוסדות המצטיינים בהכשרת חרדים, דוגמת בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, להמשיך ולגייס תלמידים נוספים ולא להתערב איפה שהשוק מצליח".

פרופ' חיים סוקניק, נשיא בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים: "אנחנו רואים בעצמנו כמוסד הנמצא בנקודת החיבור בין הכשרת הסטודנטים להשתלבותם בתעסוקה, ואנו שומרים על אופי המוסד כ'ידידותי לחרדי' באמצעות הקמפוסים הנפרדים והאווירה התורנית המאפשרת לסטודנטים החרדים להשתלב באקדמיה מבלי שיצטרכו לשנות את אופי חייהם. אנחנו עובדים קשה ומשקיעים משאבים על מנת להתמודד עם אתגרים רבים דוגמת סגירת פערי הידע, התגברות על ההיבט הפיננסי וגישור על פערי התרבות מצד הסטודנטים החרדים ומצד המעסיקים. אנחנו רואים בחיזוק כוח העבודה החרדי במשק משימה חשובה מאד וסבורים, שהדבר ישפיע על החברה הישראלית כולה".
 
צילום פאנל מעסיקים מימין לשמאל: ינון שויקה - מנכ"ל בנק פאג"י, בועז ארמוזה – מנהל קבוצת תוכנה אינטל ירושלים, פיני לוזוביק - מנכ"ל וריסנס, גיא חצרוני - מנהל אחריות תאגידית ואקדמית תקשורת בסיסקו ישראל, יוון וקפריסין, רחל גנות - מייסדת ומנכ"לית RACHIP, מלכה אייכנשטיין - שותפה ורו"ח PwC ישראל.

קרדיט צילום: יאיר חובב.