איגוד האינטרנט הישראלי נכנס לסחרור, שיכול להוביל אותו לפשיטת רגל, בגלל תרגיל פיננסי, שהוסתר היטב עד היום ושבוצע ע"י הרשמים (עסקים הרושמים דומיינים ברישיון מאיגוד האינטרנט) בשת"פ האיגוד. מדובר בתעלול, שנולד בעקבות העלאת מחירי הדומיינים בכ-30% בשנה שעברה. התוצאה: אין מי שייצג את האינטרסים הציבוריים באינטרנט הישראלי וניתן לשדוד חופשי את הציבור ולהפקיע מחירים חופשי, בחסות איגוד האינטרנט הישראלי, שעומד כעת ממש על שפת התהום, בגלל אוסף החלטות שגויות ובזבוז כספים למטרות סרק - שכשלו. 
מאת: אבי וייס, 1.6.19, 20:38

לקראת סוף השנה שעברה (2018), העלה לפתע איגוד האינטרנט הישראלי את מחירי רישום הדומיינים בבת אחת בכ-30%.

חשפנו זאת בכתבה תחת הכותרת: "למה מחירי הדומיינים קפצו בבת אחת בכ-30%? ככה. כי אפשר". החשיפה הזו היא רק רקע והקדמה לחשיפה החדשה כאן.

תזכורת: נשיאת האיגוד היא פרופ' קרין נהון (בתמונה משמאל) ומנכ"ל האיגוד הוא עו"ד יורם הכהן.

לקראת האספה השנתית של האיגוד לשנת 2019 שתיערך ב-18.6.19, פורסמו חלק מהמסמכים, שאמורים להיות מוצגים לחברי האיגוד לקראת האספה השנתית, ובאחד המסמכים הללו גיליתי את אחד התרגילים הכי מכוערים ואנטי-ציבוריים, אנטי-צרכניים ומקוממים, שבוצעו באיגוד האינטרנט הישראלי (מעבר להעלאת המחיר הלא סבירה של 30%), תרגיל של "לקנות בזול ולמכור ביוקר".

התרגיל הזה ישאיר את האיגוד כמעט ללא הכנסות השנה (2019), אלא אם תבוצע העלאה גדולה נוספת של מחירי רישום הדומיינים, כדי לסגור את "הבור" בסדר גודל של כ- 6 מיליון ש"ח (מכלל כ-11 מיליון ש"ח תקציב שנתי ל-2019), ועלול להוביל להתמוטטות האיגוד מבחינה כלכלית. זאת, מעבר לדיון, שמתקרב להכרעה בבית משפט, בעניין (אי) תשלום מיסים, שימוטט סופית (בכל מקרה) את האיגוד.

רואה החשבון של האיגוד וגם מבקר האיגוד הציגו הצעות לתיקון מיידי (מעבר של האיגוד למודל חוקי אחר של עמותה, מודל הנקרא "מלכ"ר מעורב"), כדי לנסות ולהציל את האיגוד מהתרסקות כלכלית חמורה, אבל ההצעות שלהם הלכו למגרסה.

גם ההצעות של חבר ותיק מאוד של האיגוד - רפי הוידה (בתמונה משמאל), למשל כאן, והצעות חדשות ומעודכנות, שהועברו להנהלת האיגוד, לדוגמה: הצעות מלפני יומיים נמצאות כאן, ומלפני 4 ימים נמצאת כאן), עד כה - כל ההצעות הללו נזרקו לאותה מגרסה, מגרסת נייר משוכללת ומהירה ביותר, שנמצאת, כנראה, בלשכת מנכ"ל האיגוד. 

לכן, שלחתי ביום 27.5.19  את סדרת השאלות הדחופות הבאות לצמרת איגוד האינטרנט הישראלי:
"שלום רב,
על פי דו"ח מבקר האיגוד (כאן) סעיף 5.5 (עמוד 10), מכלל הכנסות האיגוד מרישום דומיינים בשנת 2018 (כמופיע כאן עמוד 11 באור 10) שהיו 8.048 מיליון ₪, סך של 5.992 מיליון ₪ - היו מקדמות של הרשמים, כדי לרכוש רישום דומיינים "על החשבון" העתידי, לפני שמחירם עולה.

כלומר: כ-6 מיליון ₪ מתוך 8 מיליון ₪ הכנסות מתחום הדומיינים ב-2018 הם תרגיל פיננסי של הרשמים, במטרה "לעשות קופה" על הכיס של הציבור (שיקול עסקי לגיטימי של הרשמים, אבל האיגוד היה אמור לטפל בזה מיוזמתו, כמי שאמור לייצג את האינטרנט הציבורי ולא את האינטרס העסקי).

לכן עולות כאן השאלות הבאות:
א. למה האיגוד הסכים לתרגיל הפיננסי הזה ב-2018, מי אישר אותו והיכן ההחלטה המאשרת את התרגיל הפיננסי הזה?
ב. האם התרגיל הפיננסי הזה נעשה ע"י כל הרשמים ואם לא - ע"י מי מהרשמים ובאיזה היקף?
ג. איך האיגוד שומר על האינטרסים של בעלי הדומיינים (כלומר: הציבור), מפני הפקעת מחיר של הרשמים (שקנו רישום דומיינים במחיר זול וימכרו אותם לציבור לפי המחיר החדש, הגבוה יותר, ויגדילו את רווחיהם בצורה מאוד תלולה בתרגיל הזה)?
ד. למה האיגוד לא יוצא במבצע הנחות לציבור (כמו שנעשה בעבר), עם רשמים, שיסכימו לכך, לאור התרגיל הפיננסי הענק הזה?
ה. האם העובדה, שכ-6 מיליון ₪ מכ-8 מיליון ₪ הכנסות מדומיינים ב-2018 הן תרגיל פיננסי, המשמעות היא, שחלה נפילה תלולה בהכנסות מרישום דומיינים בישראל ב-2018? כלומר: שכל הרעיונות והתכניות להגדיל את כמות הדומיינים בישראל - כשלו.
ו. האם לאור כך, התחזית של האיגוד בתקציב ל-2019 (כאן) שבשנת 2019 ההכנסות מרישום דומיינים תעמודנה על 10.185 מיליון ₪ - היא פיקציה, שלא לומר הטעיה, או טעות, או חלומות באספמיה. שכן רוב הדומיינים לרישום ב-2019 נרכשו כבר ב-2018 בתרגיל הפיננסי הנ"ל של הרשמים במחירים הקודמים?
ז. האם בכך האיגוד לא נכנס לסחרור של "סמטה ללא מוצא", של העלאת מחירי רישום הדומיינים - כל שנה ובתלילות (כמו שבשנה שעברה זה עלה בכ-30%), בגלל שהרשמים תמיד יקנו רזרבות במחיר לפני העלאתו, כדי "לעשות קופה" על חשבון הציבור?
ח. כיצד האיגוד נערך למפולת הכספית הזו (מול הוצאות גוברות ועולות, לרבות אפשרות להפסד בבית משפט בעניין המיסוי, המשך השקעות ענק בפרויקטים כושלים, תוספת כוח אדם שלא לצורך ועליית שכר ותנאי שכר מתמדת)?
ט. מה עמדת האיגוד להצעת הגוף המבקר (סעיף 8.2.7) ורואה החשבון המבקר, לשנות את הגדרת האיגוד למלכ"ר מעורב, כלומר מלכ"ר משלם מיסים (ואז, תרגילים פיננסיים כמו שנעשה ב-2018, הם חלק לגיטימי מעיסוק פיננסי, של עסק למטרות רווח)?
 
תגובת איגוד האינטרנט הישראלי:
"האיגוד קשור עם הרשמים הפועלים מטעמו בהסכמים מחייבים, ובמסגרתם עליו ליידע אותם 30 יום מראש על שינויים בהסכם, ובין היתר בשינוי בעלות דמי רישום שמות המתחם - וכך נהג. חלק מהרשמים בחרו להקדים את הוצאותיהם ולרכוש מראש זכויות לרישום שמות מתחם. האיגוד לקח צעד זה בחשבון, ונערך בהתאם.
לגבי הנתונים שאתה מציג כבסיס לשאלותיך: הנחת היסוד שלך שגוייה. ההכנסות שנוצרו בעקבות הקנייה המוקדמת שהתבצעה מטעם הרשמים, הן בנוסף לסכום ההכנסות הכולל.  
כל המידע אודות הדיון והשיקולים שקדמו להחלטה בנושא העלאת מחירה של יחידת רישום שם מתחם, ניתנים לצפייה באתר האיגוד. תוכל ללמוד משם שמדובר היה ברצון לשמר את היציבות התפעולית של מרשם שמות המתחם מרחב IL. ההחלטה אושרה ברוב קולות על ידי הוועד המנהל של האיגוד, לאחר שב-12 השנים האחרונות, מאז הכנסת מערך הרשמים המוסמכים מטעם האיגוד לפעולה והפסקת פעילות הרישום הישירה, הוזל המחיר מספר פעמים".

כפי שכל אחד יכול לראות, לא רק שלא קיבלתי שום תשובה לשאלותיי, קיבלתי למעשה הכרה בכך, שלאיגוד בכלל לא אכפת מהתרגיל הפיננסי ומהפקעת המחיר לציבור הרחב (שאותו אמור האיגוד לייצג ולא את הרשמים), תרגיל של רכישת דומיינים במחיר שלפני ההעלאה של 30% ומכירת הדומיינים לציבור במחיר החדש - אחרי ההעלאה של 30%.

יתרה מכך, ההכנסות מרישום דומיינים הם כ-7-8 מיליון ש"ח כל שנה וזה רוב מוחלט של הכסף המשמש את האיגוד לכלל פעילויותיו, ולא חלו שינויים משמעותיים בסכומים הללו בין שנת 2017 לשנת 2018 כמופיע בדו"ח הכספי של האיגוד שפורסם לקראת האספה השנתית:



אז היכן הוחבאו ה-6 מיליון ש"ח הללו, של מקדמות לרכישת רישום דומיינים במחיר הישן? כאן, תחת סעיף "שינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות".

תרגיל פיננסי מהסוג הירוד ביותר.

ממש לא מתאים למלכ"ר ציבורי.

לא ברור מי אישר את התרגיל הפיננסי הזה על הכיס של הציבור השבוי בידי המונופול הבלתי מוכרז: איגוד האינטרנט הישראלי. .

הכסף הזה פשוט הלך לממן את הגרעון השוטף של 2018, את העליות בשכר והגידול במנגנון של האיגוד, בתוספת מימון פעילויות כושלות. שום דבר מזה לטובת הציבור - אין. 

כלומר: התקציב של 2019 (כאן) החוזה, שתהיינה הכנסות של כ-10 מיליון ש"ח ב-2019 מדומיינים - הוא פיקציה, כי כבר 6 מיליון ש"ח מזה, התקבלו ב-2018.

כדי להמשיך עם רמת הוצאות של כ-12 מיליון ש"ח לשנה ב-2019 ובהמשך גם ב-2020, יהיה צורך לגייס כסף מהציבור בדרך אחת: להקפיץ שוב פעם את המחיר של רישום הדומיינים, ובכך להיכנס לסחרור מתמיד של עליות מחירים. זאת, כי לאור ההסכמים של האיגוד עם עם הרשמים, תמיד הרשמים יקנו דומיינים במחיר הישן לפני מכירתם לציבור במחיר החדש, כדי למקסם את רווחיהם, על חשבון "הכיס של הלקוחות השבויים שלהם".

ברגע שנוצר המנגנון האנטי-צרכני הזה, אי אפשר להפסיק אותו וזה גלגל שיתגלגל ויתפח משנה לשנה. 

כך, איגוד האינטרנט הישראלי מתנהל בדיוק כמו כל מונופול דורסני אחר הקיים בישראל. למה? ככה. כי הוא יכול. 

גילוי נאות: הכותב מחזיק בכמה דומיינים (8) כדי לקיים את פעילות Telecom News ויש לו אינטרס אישי מובהק לשלם מחיר הוגן וראוי (ולא מופקע) עבור הדומיינים ולראות שהכסף, שיוצא מכיסו ומגיע דרך הרשמים לעמותה ציבורית (מלכ"ר) בשם איגוד האינטרנט, מנוצל רק למטרות ציבוריות ראויות, לקידום האינטרנט הישראלי ולטובת חברי האיגוד והציבור בישראל המשתמש ברשת האינטרנט.