הרשות להגנת הפרטיות פרסמה את מדריך הגנת הפרטיות לעיר החכמה
מאת: מערכת Telecom News, 9.12.18, 16:23

המדריך, שנועד לחזק את ההגנה על פרטיות התושבים בעיר החכמה, מיועד לכלל השותפים בהובלה, ניהול ותכנון מיזמים הקשורים לעיר חכמה וכולל דרישות אבטחת מידע וכלים יישומיים לתהליכי העבודה הקשורים בהטמעה ובפיתוח מיזמים הקשורים בעיר החכמה. מהם אתגרי ההגנה על הפרטיות בערם החכמות? מהם החובות של הרשויות המקומיות בכל הנוגע לאופן שבו הן מנהלות / מחזיקות במאגרי מידע אודות התושבים ובמצלמות אבטחה?
 
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מדריך חדש כדי לחזק את ההגנה על פרטיות התושבים בעיר החכמה. המדריך, שנשלח היום לראשי הרשויות ולמנהליהם הכלליים, מיועד לכלל השותפים בהובלה, ניהול ותכנון מיזמים הקשורים לעיר חכמה וכולל מידע וכלים יישומיים לתהליכי העבודה הקשורים בהטמעה ובפיתוח מיזמים הקשורים בעיר החכמה.
 
המדריך סוקר את האתגרים המרכזיים בהגנה על הפרטיות בערים החכמות והתחזיות לעתיד, מציג בתמציתיות את הדרישות הרלוונטיות בהוראות חוק הגנת הפרטיות והעקרונות המנחים, וכולל מידע אודות דרישות אבטחת המידע תוך סקירת דוגמאות ומקרי בוחן מהעולם.
 
בהחלטת ממשלה מס' 2733 נקבע, שכל עיר בישראל תהיה חכמה ובעלת תשתיות לפלטפורמות דיגיטליות. תהליכי הדיגיטציה והטכנולוגיות החדשות בערים החכמות נועדו לייעל את תהליכי ניהולה של העיר ומערכותיה ולהוסיף לאיכות חייהם ורווחתם של התושבים. מדובר בתהליכים חשובים ומבורכים אך יחד עם זאת הם מעלים גם איומים חדשים לפרטיות התושבים עימם יש להתמודד מבעוד מועד ולמנוע את התממשותם.
 
אתגרי ההגנה על הפרטיות בערם החכמות:
הפוטנציאל לאיסוף ולניתוח כמות עצומה של מידע אישי אודות מצבם האישי, הרווחתי, המשפחתי והחברתי של התושבים גדל. מידע המגיע מעשרות ואף מאות מקורות שונים, החל ממאגרי מידע המכילים נתונים אודות תושבי העיר, כמו מאגר הארנונה או החינוך ועד מאגרים ייחודיים לערים חכמות כמו מידע מרשת ה-WiFi העירונית, מכרטיסי התושב המקומיים או מאפליקציות שונות, שמפעילה הרשות המקומית.

טכנולוגיות חדשות מאפשרות ניתוח, הצלבת מידע והסקת מסקנות ומגבירות את הסיכונים לפרטיות התושבים.

מצלמות וחיישנים שונים המותקנים ברחבי העיר למטרות שונות כגון ביטחון אישי, שמירה על הסדר הציבורי, קיימות ועוד, עלולים ליצור מנגנון של מעקב ציבורי מתמיד והפוטנציאל לזליגת מידע אישי ולשימושים בו לרעה מתעצם. 

למשתמשי העיר החכמה, התושבים, אין חלופה אמיתית לקבלת שירותים ציבוריים והם אינם יכולים להימנע מאיסוף המידע עליהם, בפרט כאשר מדובר במידע, שנאסף בתשתיות עירוניות חיונית. בכך, עלולים להתערער יסודות ההסכמה של התושב לשימושי הרשות המקומית במידע עליו, מאחר שאין לו אפשרות לבחור בחלופה אחרת, ועל כן מתחייבת זהירות רבה יותר של הרשות המקומית בשימוש במידע האישי של התושבים.

בין החובות של הרשויות המקומיות בכל הנוגע לאופן שבו הן או מי מטעמן מנהלים ו/או מחזיקים במאגרי מידע אודות התושבים:
על הרשויות המקומיות לעשות שימוש במידע של התושבים רק למטרה שלשמה המידע נאסף ועליהן להודיע לתושבים, בטרם איסוף המידע, האם חובתם החוקית למסור את המידע, מה המטרה שלשמה נאסף המידע, למי יימסר המידע ומה תהיה מטרת המסירה.

הרשות המקומית מחויבת לתת לתושבים את זכות העיון במידע, שקיים אודותיהם, וכן את הזכות לתיקון המידע במידה ואינו מעודכן או שנפלה בו שגגה.

על הרשות המקומית ועובדיה חובת שמירה על סודיות המידע אליו נחשפו במסגרת עבודתם.

בעת פניה לתושבים בדיוור ישיר עליהן להקפיד על עמידה בהוראות סימן ב' לחוק הגנת הפרטיות המובאות בהרחבה בהנחיה בנושא דיוור ישיר ושירותי דיוור ישיר.

התקנת מצלמות מעקב ואבטחה בעיר החכמה מחייבת את הרשות המקומית, בין היתר:
להגדיר באופן ספציפי ומפורש את מטרת הצבת המצלמות.

חל איסור להשתמש בצילומים למטרות זרות, שאינן חלק מאותן מטרות, שהוגדרו להצבת המצלמות.

תכנון לפרטיות - כבר בשלבי התכנון יש לוודא מספר פרמטרים כמו רלבנטיות המטרה של הצבת המצלמות, מיקומן, מספרן, זמני צילום ורזולוציה.

יש ליידע את הציבור על הצבת המצלמות, לדוגמא באמצעות הצבת שילוט קריא בסמוך למקום וכן לפרסם מיפוי מלא של פריסת המצלמות באתר האינטרנט של הרשות המקומית.

לא ניתן להעביר את הצילומים  לגורמים זרים ולשמור אותם לאחר שאינם נחוצים עוד.

לנקוט משנה זהירות כשמדובר במצלמות המנטרות אוכלוסיות פגיעות כמו קטינים או קשישים (קירבה למוסדות חינוך או סיעוד וכד').
להקפיד הקפדה יתרה על דרישות אלו במיוחד כאשר מדובר במיזמים הכוללים טכנולוגיות זיהוי פנים וניתוח תנועה, צילום תרמי או אינפרא-אדום, טכנולוגיות תיוג צילומים מתוחכמות והצלבה עם מאגרי מידע נוספים. טכנולוגיות אלו מסוגלות להפיק מידע הנחשב לבעל פוטנציאל סיכון גבוה מאד לפרטיותם של תושבי הערים.
 
חובת ההגנה על מאגרי המידע: 
על הרשויות המקומיות חלה חובה להגן על מאגרי המידע שברשותן ולעמוד בתקנות הגנת הפרטיות אבטחת המידע, שנכנסו לתוקף במאי 2018 המפרטות את רמת אבטחת המידע הנדרשת מכל מי שמחזיק מידע אישי בהתאם להיקף המידע ורגישותו.

חובתה של כל רשות מקומית להגדיר מהי רמת האבטחה החלה על כל אחד מן המאגרים שבבעלותה או אצל המחזיקים מטעמה.
 
עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות: אין ספק כי ביכולתה של עיר חכמה להוסיף לאיכות החיים של התושבים ולייעל תהליכים, אך יש לוודא, שפרטיות התושבים נשמרת בכל מיזם שכולל איסוף מידע אישי.

מיזמים הקשורים בעיר החכמה חשובים ומבורכים. הם לא רק מציבים את ישראל בקדמה הטכנולוגית, יש בהם כדי לשפר משמעותית את איכות חייהם ורווחתם של התושבים וליצור סביבה בטוחה, שירותית, יעילה למחייה ואורבנית. 

יחד עם זאת, האימוץ המהיר של טכנולוגיות עיר חכמה בישראל מחייב את כל הגורמים השותפים בניהולה ובתיכנונה של העיר החכמה להידרש כבר בשלבים המוקדמים לסוגיית ההגנה על המידע האישי של התושבים ועל פרטיותם. זאת, כדי לוודא, שהסביבה העירונית בה אנו חיים ומתנהלים בשגרת יומנו לא תהפוך למקום המסכן את חירותנו או פוגע בה.

חשוב לזכור, שלמשתמשי העיר החכמה, התושבים, אין חלופה אמיתית לקבלת שירותים ציבוריים ועל כן לעומדים בראש הרשות המקומית, העיר, מובילים או שותפים לתכנון מיזמים בתחום העיר החכמה, תפקיד מפתח בהגנה על פרטיותם. 

בדיוק לשם כך פרסמנו היום מדריך, שנועד לסייע וללוות את כלל הגורמים במערכות השלטון המקומי בתהליכי התכנון וקבלת ההחלטות, בראשם ראשי הרשויות המקומיות ומנהליהם הכלליים ולהבטיח, שיינקטו כל הצעדים הנדרשים להבטיח את ההגנה על הזכות לפרטיות של תושבי ישראל".
 
המדריך המלא – כאן.