הזדמנויות בפרויקט דיגיטל אינדיה - Digital India
מאת: טל רשף, 18.6.18, 09:12

התחומים העיקריים בהם ישראלים יכולים להשתלב, להביא ערך מוסף לרשויות ההודיות ולגזור כמובן את הקופון. כיצד ניתן לזכות במכרז במסגרת פרויקט הענק הזה?
3 הנחיות הצריכות להילקח בחשבון.
 
סנדיפ קרמצ'נד הוא איכר בכפר לא גדול במחוז מהרשטרה בהודו. הוא עלה לכותרות בעיתונים מקומיים של המחוז שלו לאחרונה משום שהוא השכיל בשנים האחרונות לנצל את הצמיחה הכלכלית בהודו, העליה ברמת החיים וגדילת מעמד הביניים כדי לעבור מגידולים מסורתיים לגידול מוצרים איכותיים ולשווק אותם לשכבת הצרכנים החדשה. הוא דוגמה של איש מצליח בהודו החדשה.

הוא הצליח בכך לא רק בגלל המעבר לזנים חדשים ושיטות גידול מוצלחות אלא בגלל שהוא השכיל, דרך הסמארטפון שלו, ליצור קשר עם מסעדות במומביי, עם ספקים למסעדות ועם מובילים המפעילים משאיות קירור כדי להביא את התוצרת שלו אל היעד לפני שהחום ההודי הכבד יפגע בה.

הפעילות בהודו היא ייחודית. ההצלחה, שתוארה כאן, והעניין, שגילתה בה העיתונות המקומית, הם חלק מהודו החדשה והודו העתידית גם יחד. צווארי הבקבוק הקיימים הולכים ונפתחים בהדרגתיות ואיטיות בעזרת התקשורת הדיגיטלית המדלגת על חסמים. בגדול, זה מתאר את מה שעומד Digital India לעשות למדינה כולה.

זה פרוייקט ברמה לאומית, שיוצא ממשרד ראש ממשלת הודו, והתקציב הפדרלי שלו לשנת 2018 - 2019  לבדה עומד על 3,073 קרור רופי, כלומר, כחצי מיליארד דולרים, וזה לא כולל תקציבים מקומיים של רשויות רבות ברחבי המדינה וכמובן של חברות פרטיות המעוניינות להתאים עצמן לכך.

הוא עומד להקיף אוכלוסייה של יותר ממיליארד איש. המטרה שלו היא ליצור תשתית של העברת מידע במגזרים הפרטי והציבורי גם יחד באופן דיגיטלי ובכך ליעל את כל שלבי הפיתוח הכלכלי, וזה כולל גם גידול ירקות איכותיים למסעדות.

הודו של היום יכולה לייאש יזמים טכנולוגיים רבים והיא גם מבלבלת. מצד אחד צומחות בה חברות IT מהגדולות והמתקדמות בעולם, דוגמת TCS, אינפוסיס וטק-מהינדרה, ומצד שני חיים בה מאות מיליוני אנשים בלי חשמל לבית, בלי מים זורמים, בלי קו טלפון ובלי חשבון בנק.

הפרויקט לוקח בחשבון את כל אלה והוא בונה בימים אלה תשתית ברחבי הודו, שתאפשר עם השלמתה לדלג במה שידוע כ"קפיצת צפרדע" על הצורך בתשתיות מסורתיות רבות, ולעבור ישירות לפתיחת חשבון בנק, יצירת קשר עם ספקים ולקוחות ופעילות מול הרשויות בעזרת הסמארטפון.

על הודו לשדרג תשתיות רבות. נכון לסוף 2017 הייתה המהירות הממוצעת של תקשורת אינטרנט בתחומיה 41.4 MBPS ברגעי תקשורת מיטבית. מיליארדים רבים של דולרים זורמים ליצירת התשתיות, שתאפשרנה זאת, וזה לא מתייחס לאזורים רחבים, שבהם פשוט אין תקשורת כזאת.

יש לשים לב לתחומים העיקריים ובאילו מהם ניתן להשתלב, להביא ערך מוסף לרשויות ההודיות ולגזור כמובן את הקופון:

יצירת תשתיות אינטרנט בפס רחב בכל המדינה, כולל האזורים הכפריים המפגרים והמבודדים ביותר.
איפשור ניצול הפס הרחב בתקשורת סלולרית מכל כפר.
הנגשת כל מקור מידע ציבורי וכל שירות ציבורי לתקשורת אונליין עד למצב, שבו כל תהליך שהוא יתאפשר מרחוק.
יצירת תשתית למחקר ופיתוח בתחומים הדיגיטליים לכל חברה ובכל אזור,
עידוד יצור אלקטרוניקה מתקדמת ו-IT כולל טכנולוגיות מתקדמות של השורה הראשונה.
 
אלו הן המטרות המרכזיות, אבל לצידן מקודמות גם מטרות משנה, שמנצלות את התשתית ההולכת ונבנית. המימשל כבר נערך למצב, שבו כמעט וכל הפעילות העסקית במדינה תפעל באופן דיגיטלי וייעשה שימוש בכלים דיגיטליים כדי למנוע העלמות מס.

אילו היה סנדיפ מגדל בצל וכרוב ומוכר אותם לסוחר של הכפר היה קשה לרשויות לגלות בכמה הוא מכר וכמה הוא הרויח באמת. אך כאשר הוא מבצע את הפעילות שלו אונליין ניתן לאתר, לשערך ולמסות אותה ביתר קלות.
 
כמובן, שזה גם יאפשר פיקוח הדוק יותר על טוהר הבחירות לרשויות השונות, איתור פעילויות טרור ומה שחשוב להודו יותר מכל: מלחמה בשחיתות דרך האיתור של תנועת כספים. שר האוצר כבר הודיע על הקצאה כספית גדולה למען הקמת מרכז ארצי לטכנולוגיית סייבר, שתאפשר להגן אל התשתיות והתקשורת, וגם לנצל זאת כדי להפוך את הודו למדינה מובילה בתחום זה.
 
מגיע השלב של הפשלת שרוולים ושל עבודה: כיצד ניתן לזכות במכרז במסגרת פרוייקט הענק הזה? כמה הנחיות צריכות להילקח בחשבון:

חדשנות – הודו, כפי שכבר צויין, משופעת בחברות טכנולוגיה רבות היודעות להרים פרויקטים ברמה הגבוהה ביותר, ויהיה קשה להתחרות איתן באיכות, במהירות ובתמחור הפעילות שלהן. עם זאת, מה שחסר להן הוא טכנולוגיות חדשניות, ואם יש לכם טכנולוגיות של השורה הראשונה, עדכניות ופורצות דרך, שתבאנה ערך מוסף לפרוייקט שתואר, מצויה בידכם הזדמנות גדולה ותקציבים בהתאם.

שיתוף פעולה – לחברה מישראל מורכב יותר לפעול בהודו, במיוחד מול הרשויות הציבוריות, מאשר לחברה מקומית. איתור חברת תשתיות, תוכן או יישומים הודית, שיש לה כלים לפעול בדיגיטל אינדיה, ואולי כבר עושה זאת, אבל חסרות לה טכנולוגיות מובילות מבית היוצר הישראלי, יכולה ליצור Win-win לטובת 2 הצדדים ושיתוף פעולה מבטיח ומכניס.

להבין את הודו – הודו אינה ישראלית, אינה מערבית, בעלת דרך משלה לחשוב ולפעול, קוד עסקי משלה המדריך אנשי עסקים לפעול יחד ופסיכולוגיה שונה, שבה דברים ייחודיים יכולים להרתיע או לקרב, ליצור אמון ולאפשר סגירת עסקה ועבודה פוריה משותפת. חשוב להכיר אותם, חשוב להיערך, לתת לנושאים ונותנים, למפתחים העסקיים וכמובן גם לצוותי העבודה הדרכה עסקית בין תרבותית, שתמקסם את סיכויי ההצלחה.
 
טל רשף, יוני 2018.
מרצה ויועץ עסקי לשווקים מתעוררים ומלווה חברות לכניסה לפעילות באסיה.