ההון האנושי - הנכס הלאומי של ישראל נמצא בסכנה
מאת: חיים חביב, 16.5.16, 21:01

כבר שנים מתריעים בכירים במשק על הכרסום בכוחו של גורם הייצור האנושי ועל מחסור שנתי של כ-8,500 מהנדסים בשנה לכיסוי פערים טבעיים (פרישה לגמלאות) ולצורך הבטחת צמיחה ופיתוח. רמת תלמידי התיכון יורדת משנה לשנה ויש שחיקה במספר התלמידים בלימודי מדעים ומתמטיקה ברמה גבוהה. יש להגדיר את סוגיית ההון האנושי בתחומי המדע, המתמטיקה והטכנולוגיה כיעד אסטרטגי לאומי.
 
מכללת אפקה להנדסה אירחה הבוקר בקמפוס המכללה בתל אביב סדנא ממוקדת בנושא "הון אנושי בהנדסה".

יצאנו מהמפגש עם לא מעט תובנות ונתונים:

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה להנדסה ומארח הכנס: "תעשיית ההיי-טק הישראלית זקוקה לאלפי מהנדסים מוכשרים, שיהוו את ההון האנושי האיכותי, שיצעיד אותה ואת החברה כולה קדימה תוך שימור עמדת ההובלה הבינלאומית בתחום".

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה: "כיום אנו לא מצליחים לספק את הביקוש לתעשיית ההייטק. הפערים בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולכים וגדלים מדי שנה כאשר כיום מדובר על פער של אלפי מהנדסים.

הנכס הלאומי של ישראל הוא ההון האנושי וצריך לומר, שכיום הוא נמצא בסכנה. מנהלים בחברות משוועים ליותר כוח אדם ויותר מובילים טכנולוגים, שישתלבו בחברות. כיום זה החסם הכלכלי המרכזי ביותר של ישראל כמדינה בדרך לצמיחה. חוץ מההון האנושי אין לישראל תכנית עסקית אחרת. גם התועלת ממשאבי הטבע החדשים שלנו תהיה גדולה יותר מהתעשייה שתצמח סביבם.

כיום כבר יש הבנה בקרב הממשלה, שהנושא הזה דורש פעולה לאומית ובתוכה גם הקמת הרשות הלאומית לחדשנות שתהיה אחראית על תכלול הנושא.

אחד הפתרונות יהיה בהבאת יותר אנשים מאוכלוסיות חדשות אל העולם הטכנולוגי. היום יש תכנית של משרד הכלכלה לשלב  בתעשיית ההייטק 1,000 עובדים לרבות נשים מהמגזר הערבי. אם נצליח לייצר סיפורי הצלחה במגזרים חדשים, זה יפתח את הדלת להמשך.
בנוסף,הכוונה שלנו היא לבצע הקלות רגולטוריות בהבאת עובדים במקצועות בהם מורגש חוסר".

ד"ר רבקה ודמני שאומן, סגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג): "צריך להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה. התעשייה הישראלית עדיין נשענת היום על העלייה מרוסיה של שנות ה-90. המחסור צפוי לזנק ולהחמיר כשעובדים אלה יפרשו ממקומות העבודה. המטרה שלנו היא להגדיל את מספר הסטודנטים בוגרי ההנדסה, שיגיעו למקצועות הנדרשים ולמקצועות העתיד. במקביל צריך להכשיר גם מרצים איכותיים, שיכולים לעסוק בהוראה באקדמיה וגם במחקר ופיתוח.

ב-2015 גדל מספר הסטודנטים בשנה א' בהנדסה ב-420 סטודנטים וצפוי לגדול ב- 280 נוספים בשנה הקרובה.

אני חושבת, שהתחלת לימוד מדעים ומתמטיקה צריכה להיות מוקדמת הרבה יותר. צריך ליצור צורך לפני התיכון ללימודי המתמטיקה ברמה גבוהה. זה לא יכול להיות משהו מנותק מהתלמידים".

במושב הראשון והשני, שהוקדשו לנושא תכנון לאומי, רצף חינוכי וצרכים עתידיים, נטלו חלק בכירי צה"ל, אקדמיה, תעשייה ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר (כלכלה וחינוך). לפניכם תקציר הדוברים המרכזיים:

תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב, שהציג את החששות מפני היעדר התאמה של הגורם האנושי לעולם הטכנולוגי החדש: "אנו נמצאים בעידן, שבו אם צה"ל לא יידע לעשות את השינוי המתאים, נמצא עצמנו בבעיה ביטחונית, כלכלית וחברתית. העידן התעשייתי  מיצה את עצמו. היום כל החברות המובילות אינן מייצרות דבר. הן סוחרות במידע וידע, זה מנוע הצמיחה שלהן.

היכולת לאסוף מידע ולקבל יתרון מסוים הוא המאפשר לך להתמקם בעולם. במקביל, אותו עולם טכנולוגי מאפשר גם לאויבי ישראל לצמצם את הפער מולנו. חייבים לעשות שינוי בו תלמידים לא רק ילמדו מדעים אלא גם יזמות וחדשנות, ויפתחו יכולת לאתר בעיה ולהביא פתרון למדינת ישראל. המו"פ הביטחוני בישראל מפגר היום אחרי המו"פ האזרחי בעולם ולכן השינוי הזה מתחייב. כדי לייצר את היתרון צריך כמה שיותר אנשים טובים מתוך מאגר ההון האנושי הקיים בישראל".

שחר בר אור, מנכ"ל SanDisk: "הבנו, שאנו לא יכולים לשבת ביציע ולומר, שאין די מהנדסים ויותר מדי עורכי דין, אלא צריכים לעשות מעשה. אין זה הוגן, שאנו מחזיקים את הטאלנט האיכותי של החברה ולא נקדיש חלק ממנו לזרוע את הזרעים של הדור הבא. עם היוזמות הקיימות כיום לטיפול בנושא אנו רואים, שלא רק שאנו מצליחים לעזור אלא זה גם מסייע לנו בצד העסקי".

פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב יצא נגד מערכת החינוך: "לא נקלוט יותר תלמידי תיכון לפקולטה להנדסה. הרמה של תלמידי התיכון, שמגיעים אלינו,  יורדת משנה לשנה. היום מלמדים תלמידים רק לבגרות. אנו רואים שהתלמידים לומדים בצורה אחרת מלפני 20 שנה. היום לא מתמודדים עם בעיות אלא רק מלמדים אותם לעבור את הבגרות. בשנה א' יש לנו נשירה משמעותית, שהולכת וגדלה. הפתרון הוא לשנות את שיטת הלימוד בבתי הספר. צריך שייתנו הרבה יותר בעיות חשיבה. תלמידים אצלנו לא יודעים לפתור שאלות אלא רק שאלות של בגרות. בעקבות כך החל משנה הבאה נתחיל בהוספה של קורסי הכנה במתמטיקה".

זאבי ברגמן, יו"ר Galil Software: "הצעקות על המחסור במהנדסים מעט מוגזמות. בשנות ה-90 היה מחסור אמיתי. הבעיה היא במעבר מחינוך למצוינות לחינוך בכמויות. בחינוך לכמויות אנו אף פעם לא יכולים לנצח. אם אני משווה את מערכת החינוך בה אני למדתי לזו של ילדיי, אז ממני דרשו הרבה יותר. היו אתגרים בשיעורים, דבר שהיום לא קורה".

סיכום
ב-2003 נרשם בישראל תוצר מקומי לנפש (תמ"ג) בגובה 15 אלף דולרים לשנה. כיום, משיק התמ"ג הישראלי ל- 47 אלף דולרים לשנה, קפיצה של פי 3 בתוך כעשור פלוס - גדול מכל מדינות ערב גם יחד, ולא רחוק מהתמ"ג של ארה"ב (50 אלף דולרים לנפש). ההישג הזה עדיין אינו משקף את מרבצי הגז האדירים, שנמצאו בישראל, שטרם השכלנו לנצלם לרווחת החברה הישראלית, ואינו בבחינת 'מן משמיים' - מובטח וקיים לעד. ההישג הוא תוצר ישיר של קטר הצמיחה המרכזי של המשק - תעשיית ההייטק המקומית.

רבים סבורים, שתאוצת הקטר הזה ניזונה על דלק הולך ומתכלה - כוח האדם ההנדסי והטכנולוגי. הגורמים לכך רבים, ביו היתר: גל פרישת עובדי העלייה הרוסית משנות ה-90, ירידה במספר התלמידים האיכותיים המכוונים עצמם ל- 5 יח"ל במסלולים המדעיים, מתמטיקה, פיסיקה וכימיה, שחיקה והזנחה מתמשכת בהתחדשות מערך החינוך הישראלי ועוד.

אין עוד ספק, כפי שהתבטאו רבים במפגש, שאת סוגיית ההון האנושי יש להגדיר כיעד אסטרטגי לאומי. יש להשביח את סגל ההוראה בכל הרמות, החל בחינוך הגן, היסודי והתיכוני. במקביל, יש לפעול בתבונה למיצוי המאגר האנושי במגזרי המיעוטים (היום, כ-20% מהסטודנטים בטכניון הם בני מיעוטים, 60% נשים), שילוב נשים מהמגזר החרדי למעגל העבודה ועידוד מצטיינים לבחור במסלולי הכשרה מדעי-טכנולוגי-הנדסי.