"הדור הבא של תחום הביטוח" - אירוע לוויין, שאירחו SOSA ו-FinTLV 
מאת: מערכת Telecom News, 28.1.20, 19:30

מארגני האירוע SOSA ו-FinTLV, מחברים טכנולוגיות ישראליות לחברות הביטוח האירופאיות דרך השותפות עם InsurLab Germany. על תעשיית הביטוח לבנות מוצרים דמויי אמזון, להשתמש ב-IoT ולשנות את סט הכלים והמיומנויות שלה.
 
בין הדוברים באירוע "הדור הבא של תחום הביטוח", שנערך אתמול, היו סבסטיאן פיצלר, (בתמונה למטה), מנכ"ל InsurLab Germany, ברנד מולר, (בתמונה למעלה), ראש פיתוח מוצרי בריאות במבטחת המשנה הבינלאומית SCOR ופרופ' אבי קרסיק, מאוניברסיטת ת"א, שהיה רופא ראשי בחברות הביטוח מגדל וכלל. להלן עיקרי דבריהם:
 
ברנד מולר: "עד כה לא היינו מחוברים ללקוח הקצה. אולם הבנו, שאנו צריכים לשנות את הצעת הערך שלנו, ולהתקרב אליו. אנו רוצים להיות יותר מספק של יכולות ביטוח, ולהפוך לנותני שירות משמעותיים עבור לקוח הקצה. כתוצאה, אנו מחפשים אחר שותפים, שמתמחים בלקוח הסופי, ועובדים איתם כדי להציע ללקוחות שלנו הצעות, שהם יוכלו להציע ללקוח הסופי. בשעה שהסיפור השולט בתעשייה כרגע הוא של גודל ומחיר, אנו לא רוצים לשחק במשחק הזה, אבל אנו כן עושים מהלך של יצירת שיתופי פעולה למתן ערך ללקוח הקצה.

בעתיד, הודות לטכנולוגיה והבינה המלאכותית, יהיה יותר איסוף ושיתוף במידע ותהיה אפשרות טובה יותר לספק הצעות מותאמות אישית, אחד האתגרים הגדולים של התעשייה. 

כיום אנו בריאים יותר וחיים יותר שנים, אבל אורח החיים שלנו הורג אותנו. אנו עומדים בפני מיליוני חיים שיאבדו. אבל גם יש סימנים חיוביים, הודות לעובדה, שהצרכן חכם יותר, והוא מנסה לטפל בבריאות שלו, בין היתר, ע"י אמצעים לבישים, שעוקבים אחר מצבו. יש 2 שיתופי פעולה של SCOR, שנועדו לטפל בנושא זה:

Biological age model-BAM, כלי להערכת סיכונים המבוסס אמצעי לביש ונועד לסייע לאנשים במניעת מחלות ותמותה, וביצירת חיים בריאים יותר. SCOR עובדת עם סטארטאפ מקנדה (GOOD LIFE), שמתבסס על מידע על סגנון חיים מ-20 השנים האחרונות. היישום עובד באמצעות שעון GARMIN, מדידת אלמנטים שונים הנוגעים לאורח חייו, דוגמת ספירת צעדים. אמצעי נוסף הוא להראות ללקוח הקצה את גילו האמיתי לעומת גילו הכרונולוגי. השימוש באמצעים אלה מאפשר להוריד את הסיכון לתמותה.
בעוד שבגרמניה יש נטייה להתנגד למסירת מידע פרטי, באסיה אמצעים מסוג זה עובדים טוב יותר, בין היתר, על רקע השימוש בגיימיפיקציה. כשהשקנו את המוצר בטאיוואן היו לנו 5,000 משתמשים ביום הראשון. האפליקציה מאפשרת לקדם כניסה של SCOR לתחום החיתום, ולתת מחיר מותאם לגובה הסיכון, שמבוסס על ההתנהגות שלו ואורח חייו. ללקוח ולנו יש מטרה משותפת - הוא רוצה להשאר בריא וגם אנו רוצים, שיהיו כמה שפחות מקרי ביטוח.

המיזם שני הוא פרויקט FEEL: אורח החיים, שמלא במתח שלנו של עבודה 24 שעות ביממה, גורם לגידול בבעיות נפשיות ומחלות נפש. בגרמניה המצב גורם להיעדרויות ממקום העבודה ולהמתנה ארוכה לשירותי טיפול נפשי. בממוצע מחכים 20 שבועות לתחילת טיפול נפשי. במקרים דחופים ממתינים 3 שבועות. זה יותר מדי זמן המתנה ומוביל לתוצאה של התעצמות המחלה. הדבר גורם לגידול בפניות לביטוח אובדן כושר עבודה. זיהינו, שטכנולוגיה יכולה לגשר ולעזור לאנשים להתמודד עם המחלה שלהם ויצרנו שיתוף פעולה עם סטארטאפ מקליפורניה.

קיימות מעל 300 אפליקציות של בריאות דיגיטלית ובתוכן גידול של אפליקציות המטפלות בבריאות הנפשית. זהו מות הפסיכותרפיה כפי שאנו מכירים אותה.

האמצעי בו מתבצע כיום פיילוט של SCOR עם חברת ביטוח גרמנית גדולה, הוא שילוב של מכשיר לביש ופסיכותרפיה מבוססת אינטרנט. הלקוח משדר סימנים ביופיסיים המתריעים כשהוא נכנס למצב של מתח גבוה או מצוקה נפשית. ברגע זה מקבל הלקוח הנחיות מהאפליקציה כיצד להתמודד, לנשום עמוק וכיוב', שיטות המקובלות בטיפול במקרים אלה. המטרה היא לאפשר ללקוח לטפל בעצמו עד שיוכל להגיע לטיפול נפשי. ניטור הסימנים הביולוגיים חשוב גם בין ביקורים אצל המטפל של הלקוח ונועד למנוע הידרדרות". 

פרופ' אברהם קרסיק: "מחלות רבות משתנות ואנו לא נהנים מהתפתחות הרפואה כי אין הסתמכות על דאטה. הרופאים של חברות הביטוח לא מסתמכים על מערכות מבוססות דאטה.

למשל, לפני 5 שנים ביקש הרגולטור לשנות את ההגדרה של מחלות לב, כי בעבר התייחסו בכיסויי הביטוח רק להתקפי לב ולא למחלות לב בצורה הרחבה. הספרות היתה מבלבלת. בבתי החולים כל עלייה מאפס במדד הטריפונין, נחשבה למקרה לבבי דוגמה נוספת: לפני כמה שנים ביחד עם מיוניק רה בנינו תכנית ביטוח לחולי סוכרת. בנינו תכנית, שאי אפשר היה למכור. היו כל כך הרבה החרגות, שאף אחד לא יכול היה להרוויח ממנה, כי היינו מאוד שמרנים. כיום חולי סוכרת חיים יותר שנים וברמת חיים טובה יותר. אילו היה לנו מידע מעודכן, התכנית היתה טובה ונכונה יותר.

במכבי פועלים לשינוי איכות הטיפול ויצירת חיזוי מחלות באמצעות מערכות מידע, שבהן מידע על 2 מיליון מטופלים, ותיעוד של כל מפגש של מטופל עם המערכת. המידע הוביל להשתתפות במחקר מבוסס דאטה, שנחשב לאחד הטובים בעולם והיחיד, שנעשה בארה"ב, ומכבי הייתה המדינה היחידה, שהשתתפה בו שמחוץ לארה"ב.

הודות למאגר מידע זה אפשר לשאול כל שאלה ומקבלים תשובות בלחיצת כפתור. למשל, לבדוק עלויות של הפריית מבחנה, כמה עולה לנו מחלת לב, לפי גיל, מין וכיוב'. ואפשר לפתח הרבה מוצרים על בסיס נתונים אלה.

הרפואה יכולה להיות מדויקת יותר היום, הודות לבינה מלאכותית ולמידת מכונה. העבודה שלי היא עבור העולם הרפואי, אבל אני חושב, שחברות הביטוח יכולות ליהנות מאותה הפלטפורמה ולהשתמש בה לא רק בישראל. המדגם שלנו רלבנטי לאוכלוסיות נוספות בעולם בעלות מאפיינים דומים. אני פועל בימים אלה ביחד עם קרן FinTLV להקמת מיזם משותף לעולם הביטוח כדי לאפשר יכולות עתידיות של אקטואריה מבוססת דאטה".

סבסטיאן פיצלר: "תעשיית הביטוח צריכה לבנות מוצרים דמויי אמזון, להשתמש ב-IoT ולשנות את סט הכלים והמיומנויות שלה. תעשיית הביטוח צריכה לברר כיצד היא יכולה להישאר תחרותית. עליה לייצר אקוסיסטמים חדשים ולשתף פעולה עם תעשיות נוספות".

צילום תמונות : דניאל בר-און