מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) הוציא שימוע לפיו הוא יפנה לשר חצי התקשורת צחי הנגבי, לאשר להוט לא לפרוס תשתיות בכל הארץ ובמקום זאת הוט תספק שירותי טלוויזיה בגישת ה-OTT (באותם מחירים שיש היום) על רשת בזק. קשה כרגע לדעת אם לצחוק או לבכות.
מאת: אבי וייס, 16.8.16, 23:45
כפי שצפיתי כמה פעמים, "המסך יורד" מעל המגלומניה של שר התקשורת הקודם (גלעד ארדן) והמנכ"ל הקודם (אבי ברגר) לכפות על הוט "פריסה אוניברסלית" בכל הארץ (כמו שבזק נדרשה וביצעה).
בלי הרבה פרסום, הוציא היום מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה), שימוע (מצוי כאן) עם כותרת שלא אומרת מאומה (הכותרת מדברת רק על דחיית המועד ליישום ההחלטה על פריסה אוניברסלית של הוט). ההודעה לתקשורת - כאן. ההמלצה לשר - כאן.
השימוע כולל התייחסות ל-2 מסמכים, שהונחו בפני שלמה פילבר בטרם קבלת ההחלטה על ידו: "חוות דעת הנדסית" (לא ברור ממי) וחוות דעת כלכלית של אגף הכלכלה במשרד התקשורת. 2 המסמכים הללו לא הועלו לאתר משרד התקשורת, כך, שכרגע אין לי מה להתייחס אליהם. בכל מקרה, הם פחות חשובים, כי העיקר הוא (בקצרה):
הוט נדרשה לפרוס תשתיות ב-61 יישובים כשלב ראשון (170 יישובים בשלב שני), לאחר תסבוכת ודיונים הנמצאים בכמה מסמכים באתר משרד התקשורת, המסמך המסכם נמצא כאן, החלטת שר התקשורת נמצאת כאן, אבל צפצפה צפצוף ארוך על ההחלטה הזו. היא לא החברה היחידה המצפצפת על ההחלטות של משרד התקשורת בידיעה שלא יקרה כלום (כמה מקרים בולטים של צפצוף על החוק מסוכמים כאן. המקרה הצורם ביותר ביותר זה הצפצוף ארוך השנים של גולן טלקום).
כדי לפתור את הבעיה, שלמה פילבר המציא רגולציה חדשה, שלא קיימת בשום מקום בעולם (אולי על המאדים, לא בדקתי), רגולציה שכולה "ישראבלוף", שלפיה הוט, במקום לפרוס תשתיות, תספק את שירותיה על תשתית בזק כ-OTT, באותם מחירים בהם היא מספקת את שירותיה על התשתית שלה.
כדי שהרעיון המבריק הזה ייצא לפועל, שלמה פילבר יפנה לצחי הנגבי, (בתמונה משמאל), השר לחצי התקשורת, כדי שיאשר דחייה להוט ביישום הפריסה שלה עד נובמבר 2017, אבל עד סוף 2016 הוט תוכל לספק שירות על רשת בזק, ואם תבצע זאת, זה יחליף את הצורך בפריסה פיזית של הוט ברחבי הארץ.
הבעיה מתחילה כשמייצרים רגולציה עקומה, מבוססת על פיברוקים, הנחות שגויות והמצאות ישראליות מקוריות (שמקורן באינטרסים זרים ומוזרים, של אלה, שהמציאו אותם). אחר כך, כשזה לא הולך, ממציאים עוד רגולציה, עוד יותר עקומה ושזה גם לא הולך, פשוט מתעלמים ועוברים לנושא הבא... הכי קל.
הוט לא פרסה במקומות, שהיא לא פרסה, לא בגלל שהיא לא יכלה לעשות זאת על תשתיות בזק (כי כפי שציינתי לא אחת, בכל מקום, שהיה להוט בעיה של תשתיות, היא נעזרה ועדיין נעזרת בבזק). היא לא פרסה, כי לא היה צורך לפרוס. מהיכן בכלל נולד הצורך הזה? היכן יש נתונים של "משאל לקוחות" ביישובים הללו, שהם רוצים דווקא את הוט ומוכנים לשלם על שירותיה?
ההחלטה הזו (על פריסה אוניברסלית של הוט) הייתה לה משמעות חיובית (אם הייתה מיושמת) אולי לפני כ-25 שנה. לא כעת. חברת YES הוקמה בדיוק לתכלית הזו: לספק טלוויזיה למקומות בהם הוט לא פרסה במשך שנים. אולם, זה היה מזמן. ממש מזמן. YES הוקמה ב-1998. כעת אנו באמצע 2016. כעת, האוצר רוצה להקים עוד תשתית טלוויזיה מתחרה: "עידן+" שתופרט ותספק שירותים גם כ-OTT.
אולם, במשרד התקשורת השעון נתקע והוא לא מצליח לזוז ולהתעדכן. אין התיישנות על עבירות רגולטוריות בנות 25 שנה??
בתכנית החדשה ו"המצויינת" של שלמה פילבר יש כמה "חורים קטנים", כל אחד בגודל של הר האוורסט, אבל אני בטוח, שהמוח היצירתי שלו ימצא לזה פתרון, כלומר: ימציא עוד ספין (כי הוא כרגע עובד כמעט לבד, כי הצוות שלו בורח במהירות מהמשרד):
אין שום רגולציה (לפי גרסת משרד התקשורת) על ה-OTT. כי אם הייתה כזו, אזי היא הייתה חלה למשל על: סלקוםtv, נטפליקס, SmartVOD ועל כל מיני ערוצי OTT רוסיים ועוד ועוד. אז אם אין רגולציה ל-OTT,איך הוט תוכל עד סוף 2016 לספק OTT על רשת בזק בלי רגולציה?
האם דו"ח פילבר, שאמור לסדר רגולציה ל-OTT, יעבור את כל שלבי האישורים והחקיקה עד סוף 2016?
איך תישמר איכות השירות והשידורים על רשת האינטרנט של בזק? הרי קבוצת בזק מספקת שירות מתחרה הכולל את YES, שירות המסופק באיכות מכסימלית. איך אפשר להבטיח איכות שירות ללקוחות הוט כשזה OTT ועוד על רשת מתחרה?
כמה הוט תשלם לבזק כ"דמי מעבר" על הרשת שלה? אין לזה שום רמז במסמך של פילבר. ברור, שבזק תרצה "לעשות קופה" כאן על הכיס של הוט. האם העלויות של המעבר על רשת בזק תהיינה כרצון בזק (שכן הוט אינה ISP של שוק סיטונאי ולא יכולה להסתמך על מחירון ה-ISP בשוק הסיטונאי)?
מה זה "שוק סיטונאי" על הוט (מה שהמשרד רוצה לכפות על הוט), כשזה עובר על רשת בזק עם חיבור אינטרנט ב"שוק סיטונאי"? האם אפשרי ליצור "שוק סיטונאי על הגב של "שוק סיטונאי"?? יווצר כאן "מגדל בבל" רגולטורי, שאני לא רואה לו כרגע פתרון קל (אלא אם מוותרים על הרעיון האווילי של "שוק סיטונאי" על הוט בגישת ה-BSA ומיישמים את האפשרות היחידה לשוק סיטונאי על רשת הוט - שיטת WLR, שכרגע לא קיימת ברגולציה הישראלית).
מתי הוט תשדרג ל-Docsis 3.1? העניין הזה די מסתורי במסמך של שלמה פילבר. אנו לא יכולים ליפולמתחת למקום האחרון בעולם, כפי שנפלנו במדד החדש לחיבורי גיגהביט, שפרסמנו אך אתמול. כבר הגענו לתחתית התהום בהשוואה עולמית. למה שלמה פילבר לא קובע למשל, שתמורת הוויתור על הפריסה הארצית והישראבלוף של ה-OTT על רשת בזק, שהוט תחל בפריסת Docsis 3.1 לא יאוחר מסוף 2016 ותסיים את הפריסה החדשה תוך 3 שנים?
דבר קטן אבל לא פחות חשוב: שלמה פילבר מכנה את עצמו במסמך, שהוציא "יו"ר הוועדה המייעצת", כאשר לא ברור אם "הוועדה המייעצת" הזו בכלל התכנסה אי פעם לדון בנושא, ששלמה פילבר מציג כעת (כנראה זו הסיבה, שחתימות שאר חברי הוועדה לא מופיעות על המסמך). הבעיה היותר חמורה: לא מצאתי באתר משרד התקשורת שום כתב מינוי של שלמה פילבר לתפקיד הזה (של יו"ר הוועדה) ומיהם שאר חברי ה"וועדה המייעצת" (המינוי חייב להיעשות ע"י השר ולהתפרסם, ככתוב בתקנות: "הודעה בדבר מינוי ועדה מייעצת וכן שמות החברים בוועדה המייעצת, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת"). כך שכרגע נדמה לי שהמסמך של שלמה פילבר הוא פשוט "פלופ" חסר כל בסיס חוקי.
שורה תחתונה: עוד "ישאבלוף" מבית היוצר של משרד התקשורת הישראלי, שבמקום לקדם את שוק התקשורת למאה ה-21, עוסק ב"נדמה לי" ובתרגילים חסרי הגיון של "מיקרו רגולציה", שלא קיימים בשום מקום בעולם, תרגילים, שלא מביאים תועלת לאיש.
י הנגבי, (בתמונה משמאל), 
