חשיפת פעילות היזמות שמתחילה בבתי הספר היסודיים (לרוב מכיתה ו' וחלק מכיתה ד'), שמופעלת כבר במעל ל-35 בתי ספר ומתרחבת במהירות בכל רחבי הארץ. משרד האוצר טעה כשקבע, שההייטק הישראלי נמצא בנסיגה או שחסרים אנשי מקצוע. הם כאן וזמינים בכל מקום,  צריך רק לדעת איך לטפח אותם. בנוסף: צרור טיפים וכלים מעשיים ליזמים ויזמים צעירים מפי מייסד סטאטראפ ומנהל אקסלרטור.
מאת: אבי וייס, 28.2.16, 14:00

במפגש "מועדון יזמות ועסקים - OpenClub" לבוגרי האוניברסיטה הפתוחה, שהתקיים ב-24.2.16 בקמפוס ברמת אביב, נחשפו כמה יוזמות, שסותרות לחלוטין את פרסום משרד האוצר בדבר האטה בעולם ההייטק הישראלי ומחסור בעובדים מיומנים במקצועות ההייטק (מה שכבר הופרך). 

ד"ר אריה נחמיאס, (בתמונה משמאל), ראש תכנית ה-MBA, האוניברסיטה הפתוחה: "אנו מקיימים זו השנה השביעית פעילות של מועדון יזמים ועסקים כדי להנגיש את החינוך ליזמות לחברה הישראלית ולבוגרים שלנו לדורותיהם. אנו חושפים גם מיזמים של הבוגרים שלנו ומעודדים יזמות. לכן, אנו מציגים היום יזמים צעירים ויזמות לגיל הצעיר, כדי לחשוף את עולם היזמות הישראלי בפני המשקיעים ולעודד את היזמים בדרך שבה בחרו ללכת.

ההכרזות של משרד האוצר והתכניות של ראש הממשלה, שנבעו מכך, לעזור לעולם ההייטק הישראלי ע"י ייבוא של מהנדסים ומתכנתים, היא דבר מאוד מפתיע. האם הם טועים בהגדרה, שקטר ההייטק הפסיק לצמוח? 

להערכתי הם טועים. לא רק שהנתונים הפוכים, הטעות נובעת בעיקר מהנחות היסוד, שבניתוח שהוצג. ההיסטוריה מראה, שהתנודתיות בשוקי ההון לא השפיעה על קטר הצמיחה הזה. זו המציאות. יחד עם זאת, צריך לראות ולבחון כיצד ממשיכים לקדם את עולם ההייטק הישראלי.

בארות הנפט שלנו אלו המוחות של היזמים הסדרתיים, שהוכיחו את עצמם. אם רוצים לעודד יצירת בארות נפט כאלו, צריך לראות מדיניות כוללת של האוצר, שתעודד את הכיוון הזה: מדיניות, שתעודד השכלה במקצועות הטכנולוגיות ותחומי הליבה של עולם ההייטק ותעודד את הצעירים לעסוק ביזמות הייטק. 

אני מקווה, שנראה מדיניות ברורה של הממשלה, שתדאג,שקטר ההייטק ימשיך לצמוח ולא ייעצר. אין צורך בייבוא עובדים מחו"ל להייטק הישראלי, כי המוחות נמצאים כבר כאן, רק צריך לטפח אותם בהנהגה ובמדיניות נכונה". 

גלית זמלר, (בתמונה משמאל), יזמת חברתית, מפתחת תכנית "יזמות לילדים": "אני מזה שנים יזמת סדרתית. חלק הצליח וחלק נכשל. כעת יש לי 2 חברות, שבאמצעותן אנו מפתחים מוצרים ופתרונות חדשניים בעיקר בעולםהתוכנה: Galiel 3.14 ו-TimelyPick, שזה מיזם חדש לאיסוף חדשות הכי פופולריות בארה"ב לפי הלייקים והשיתופיות.

הגעתי ל-50% הצלחה במיזמים שלי, כשמול אחוזי ההצלחה של יזמים כיום, זה מאוד גבוה. עיקר הבעיה של יזמים ישראלים היא בתחום השיווק. אין הרבה מומחי שיווק בישראל ואני מאמינה, שצריכים לתרגל את הנושא הזה כבר מגיל צעיר. שיווק ויזמות אלה נושאים, שהמורים יכולים ללמד אותם בכיתה כבר מגיל צעיר. אני ממליצה להתחיל מכיתה ו', אבל יש בתי ספר שהחליטו להתחיל עם זה בכיתה ד' וזה מצוין. 

התחלתי ביוזמה שלי בבתי הספק היסודיים, ליתר דיוק: בבית הספר, שבו למד הבן שלי, ממש בקבוצה ראשונית קטנה. פיתחתי עבורם הכל, החל מתכנית הלימודים וכלה בכל הכלים, שצריך כדי שיזמות של ילדים תוכל להתממש בתוך כתלי בית הספר, לרבות הכשרת המורים. דיווחתי על התכנית הזו באינטרנט באתר, שפתחתי לנושא, וזה החל להפיץ את עצמו מפה לאוזן, מבית ספר לבית ספר. לכן, העליתי מפת גוגל (כאן), שבה ניתן לראות באיזה בתי ספר זה כבר פועל, ויש במפה כבר מעל ל-35 בתי ספר ברחבי הארץ.

אני מאוד מאמינה, וגם מהניסיון שצברתי בבתי הספר היסודיים בהן התכנית שלי הופעלה, שרצוי וצריך לחנך ליזמות מגיל צעיר. אני מאמינה, שאבטלת הצעירים בישראל נמוכה בהשוואה למה שיש במדינות המערב, בעיקר בגלל היזמות. אנו חיים בתרבות, שסובלת כשלונות ומועדדת נכשלים לחזור וליזום. צריך להקנות את התרבות הזו מגיל בית ספר יסודי. 

הסביבה בישראל ככלל מעודדת יזמות ולכן זה צריך לחלחל לכל השכבות ולכל בתי הספר, גם בפריפריה החברתית. בתי הספר יכולים לספק לצעירים את ההעצמה והתמיכה הזו ואת הכלים ליזמות. זה גם מסייע לסגור פערים, למשל בין יזמים גברים ונשים. היזמות מכינה את היזם הצעיר לשוק העבודה העתידי והוא רוכש לעצמו אוסף מיומנויות מאוד חשובות, שילוו אותו כל חייו. 

חשוב להבין, שאין דרך אחת להצלחה. כל בית ספר מוצא את הדרך שלו וכל יזם צעיר מוצא את הדרך שלו. כיום, אני מספקת את הכלים לבית הספר. יש מערכי שיעור מוכנים ויש מערכת חווייתית עם תכנית גמישה ומודולרית. כל בית ספר בוחר לו את המסלול של ההתפתחות. בנוסף, אנו כבר משתתפים בשבוע היזמות העולמי, שנכנס בסערה לבתי הספר היסודיים וזה הפך לחגיגה גדולה בבתי הספר, כולל תחרויות כמו אצל הגדולים.

למה אני מתמקדת בבתי ספר יסודיים? בעיקר כי יש כבר תכנית בחסות בנק לאומי לבתי הספר התיכוניים. מצאתי, שיש חלל ריק בתחום היזמות בבתי הספר היסודיים ואני כעת ממלאה אותו ומכשירה מורים בכל רחבי הארץ. הפעילות הזו הובילה כבר להאקתון ארצי ראשון של תלמידים צעירים בישראל.

הביקוש ליזמות מגיע היום בעיקר מההורים, שרוצים לראות את ילדיהם נכנסים לתכנית היזמות, הביקוש מגיע מצפייה של מורים ותלמידים בסרטוני יוטיוב, שאנו מפיצים וזה עובר מפה לאוזן. לא נדרשתי לתקציבי שיווק כדי להפיץ את הבשורה שלי, כי זה כוח המניע את עצמו לבד, מהשטח, מבתי הספר עצמם. אני משתמשת הרבה ביוטיוב וב-SlideShare כדי להציג יוזמות של ילדים ולהפיץ את הבשורה של יזמות ילדים. זה קלף מנצח התופס תאוצה אדירה". 

עידן מאיר, (בתמונה משמאל),מייסד שותף חברת Zikit ומייסד ומנהל האקסלרטור Hubanana של עיריית רעננה: "אני שותף-מייסד בחברת זיקית בטכנולוגיית iBeacon ולפני שנתיים הייתי שותף ויזם בהקמת Hubanana של עיריית רעננה, מערכת אותה אני מנהל עד היום.

בניית סטארטאפ זה כמו לקום בבוקר. בתחיל יש חלום ולכל ישראלי יש חלום לסטארטאפ. יזמים חושבים, שגילו איזה סוד בדרך לאושר ולעושר של עצמם. לכן, הרוב מפחדים לשתף אחרים ברעיון שלהם. אולם, אני מאמין, שכדאי לשתף אחרים, כי זה מגדיל את הסיכויים, שתמצא מישהו שיעזור לך ושיהיה שותף שלך. בלי שותפים אי אפשר לממש את החלום. 

אחרי שמתעוררים, מגלים שאין כרגע את היכולת ליישם את החלום ואין את המשאבים לממש זאת. לפעמים מוצאים, שמישהו אחר כבר מימש זאת או עושה משהו דומה ואז צריכים לחפש בידול. בשלב, שמתעוררים מהחלום, רוב הסטארטאפים מתים. הם מגלים, שרוב החלומות הם בגדר השערות. אלו חלומות, שלא פגשו את השוק ולא בטוח שיש בכלל צורך, שחשבו לפתח לו פתרון. 

בנוסף, כל לוח זמנים נועד לשיבוש והוא לא מתממש. סטארטאפ מצליח אחרי 6 או 7 שנים, זה הממוצע, מעט מאוד מצליחים לפני כן. את זה היזמים לא קולטים בתחילת דרכם.

במציאות, ברוב שעות היום היזם שובר את הראש בקיר. כל היום הוא מקבל החלטות אסטרטגיות וטקטיות, שלרוב אין לו מושג אם זה נכון במועד קבלת ההחלטה. זו למעשה 'רכבת הרים', טלטלה מנטלית חזקה מאוד לכל יזם. לכן, עדיף לחלום עם עוד מישהו, שיהיה שותף צמוד למסע הקשה הזה של היזם. 

כמה עצות מהניסיון שלי ליזמים:

א. מומלץ מאוד ללכת בגישה של Lean Startup. זו ההמלצה הכי טובי שאני יכול לתת. MVP (ר"ת: Minimum Viable Product) הוא חלק מהגישה הזו. 

ב. לגייס אן לא? אני סבור, שלא בכל המקרים כדאי לחפש משקיעים. Bootstrap היא גישה נכונה, כל עוד זה אפשרי. היום קל לגייס בכלי 'גיוס המונים' ולמי שמבין ומסוגל להתמודד בתחום הזה, זה כיוון מתאים לגיוס. 

ג. חייבים ליהנות. היות וזה מסע קשה, חשוב ליהנות מהעשייה. אם אתה כיזם לא נהנה ולא מקבל סיפוק מהעשייה, אזי יזמות היא לא בשבילך. 

ד. כמה כלים פרודוקטיביים מומלצים ליזמים, מנסיוני:
1) Balsamiq - מערכת לתכון וליצירת אב טיפוס לצרכי בדיקות. 
2) Instapage - מערכת ליצירה מהירה של 'דפי נחיתה'.
3) Assistant - מערכת לתיאום פגישות מאוד מהירה במייל.
4) Upwork - מציאת פרילנסרים במהירות ובזול לכל צורך שמתעורר, במהלך חיי המיזם.
5) Trello - מערכת לעבודה משותפת ולעבודה קבוצתית".