איך מונעים נפילה של קשישים באמצעות שימוש במכשיר רדאר קטן?
מאת: אבי וייס, 30.3.19, 17:10
 
מהפכה בתחום "הבריאות מרחוק". סוף לצמידים ולשעונים, שהקשישים והחולים לא אוהבים, כמו גם למצלמות. טכנולוגיית ה-Aging 2.0 יוצאת הדופן של הסטארטאפ EchoCare, בוגר חממת אינקוביט בבאר שבע המבוססת על יכולות AI ו-ML. הפתרון מזהה מצבי חירום של קשישים עוד לפני שהם נופלים, נותן מענה מהיר כשהם נופלים ובא גם כדי להתמודד עם מחסור במטפלים סיעודיים. עדכון בתחתית הכתבה.
 
"40% מהקשישים מעל גיל 70 נופלים. 20% מהנופלים מגיעים לבית חולים אחרי ששכבו על הרצפה חסרי אונים במשך שעה לפחות", מתאר רפי זך, (בתמונה משמאל), מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסטארטאפ  .EchoCare Technologies "זו מערכת מאוד מתקדמת, גם מול מתחרים חזקים וגדולים הנמצאים בשוק הזה של 'בריאות מרחוק', תחום טכנולוגיה המכונה כיום בשם: Aging 2.0".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם רפי זך, מנכ"ל סטארטאפ בוגר חממת אינקוביט - Incubit Technology Ventures הממוקמת בפארק הטכנולוגי בב"ש, כדי לשמוע על יוזמה, שמפתחת פתרון חדש לחלוטין: מערכת לניטור אנשים בבית, בעיקר חולים וקשישים, בתחום הנקרא "בריאות מרחוק", מבוסס על טכנולוגיה יוצאת דופן. הטכנולוגיה, שפותחה בבאר-שבע, מבוססת על רדאר ייחודי קטן המותקן בבית בד"כ בתקרה ומנטר את מי שנמצא בכל מקום בבית (הרדאר עובר גם דרך קירות). EchoCare סיימה 4 שנים בחממת אינקוביט, ויצאה לשוק והתמקמה בנס ציונה, עם פתרון חדשני ועובד.
 
שאלה: מה זה EchoCare ומה עשית באינקוביט?
רפי זך: "התחלנו את דרכנו באינקוביט ב-2015, ובתחילת 2019 יצאנו מהחממה לאחר שסיימנו גיוס וכעת אנו ממשיכים לפתח וגם מתחילים לשווק לשוק הישראלי והעולמי את פרי הפיתוח הייחודי שלנו.
 
אני ושותפי להקמת המיזם, ד"ר יוסי קופמן, מאוד מנוסים בעולם היזמות בכלל ובטכנולוגיות תקשורת מתקדמות בפרט".
 
שאלה: מה הייחוד של הפתרון שלכם?
תשובה: "הפתרון המרכזי שלנו מנטר קשישים, במיוחד קשישים החיים לבדם בבית. בארה"ב לבדה, העלות של קשישים נופלים למערכת הבריאות היא מעל ל-34 מיליארד דולרים לשנה. אלה נתונים מזעזעים.
 
החוכמה היא לזהות מצבי חירום של קשישים עוד לפני שהם נופלים ולדעת לתת לזה מענה מהיר כשהם נופלים.
 
עד היום הפתרונות בתחום הזה התבססו על צמידים, או שעונים מיוחדים, או מצלמות. הקשישים לא אוהבים ללבוש את הצמידים או השעונים הללו וממש לא אוהבים מצלמות, שמצלמות אותם סביב השעון. הם לא רוצים את החדירה הזו לפרטיות ולכן הפתרונות הללו לא סייעו להורדת רמת הנפילות של קשישים. הם פשוט נמנעו מלהשתמש בפתרונות הללו.
 
מצד שני יש את עולם המטפלים, מטפלים סיעודיים או מטפלים הנמצאים עם הקשיש בבית. זה אמור לתת פתרון לבעיה. הבעיה היא, שהפתרון הזה מאוד יקר לקשיש ולבני משפחתו והבעיה היותר חמורה: כמות המטפלים הפוטנציאליים הולכת וקטנה. אפילו במדינות עניות כבר הצעירים והצעירות לא מוכנים להיות מטפלים במדינות היותר עשירות.
 
יש עלייה מתמדת בתוחלת החיים בעולם המערבי. כלומר, יש גידול קבוע ודי מהיר של כמות הקשישים המעוניינים במטפלים, אבל מצד שני כמות המטפלים קטנה, כי זה מקצוע ממש לא אטרקטיבי. לכן, יש לחץ חזק לייבא מטפלים מכל קצוות העולם, אבל זה לא מספק את הצרכים, מה גם, שייבוא מטפלים יוצר בעיות של הגירה, כי המטפלים כבר לא חוזרים לארץ ממנה באו.
 
מכאן, שהשוק חיפש ומחפש פתרונות אחרים, מתקדמים יותר ובלתי חודרניים לחייו של הקשיש. אנו באנו עם הרעיון ליצור מערכת, שאיננה לבישה ואינה כרוכה בצילום של הקשיש סביב השעון. המערכת מבוססת על רדאר, זה נראה כמו מנורת תקרה קטנה ואטומה, או כמו קופסה קטנה והרדאר הזה מנטר את הקשיש 24X7X365 במספר אינדיקציות חשובות:

1. היכן הקשיש נמצא. הרדאר שלנו עבור גם קירות כך שהוא עוקב אחרי הקשיש בכל רחבי הבית.
2. זיהוי מצבי חירום או על סף מצבי חירום. זה כולל נפילות, טביעה באמבטיה, מצוקה נשימתית ועוד. המערכת מאוד מתקדמת ומתפתחת באינדיקטורים, שהיא מסוגלת לזהות.

בגלל שזו מערכת מתקדמת, היא יודעת לנתח נתונים בגישת ה-AI, ויודעת לבנות לכל קשיש את הפרופיל של מצבי מצוקה ומצבי חירום, בהתאם לפרופיל ההתנהגות היום-יומית שלו. במצבי חירום המערכת יודעת להגיב לפי התסריטים, שנקבעו למצבים כאלה עבור אותו קשיש.
 
המערכת מזהה, בניגוד למערכות מתחרות, את מצבי הביניים, מצבים הדורשים ברור ולמידה, למשל נפילות קטנות, מעידות קטנות, שינוי דפוס התנועה בבית, שינוי במהירות התנועה, התנהגות לא בדירה ועוד. במצבי חירום המערכת יודעת לאיזה רופא להתקשר ולאיזה בני משפחה להודיע, כדי שהטיפול יהיה נכון.
 
המידע הזה גם מועבר לאמבולנס ולבית החולים, כדי שהקשיש יקבל את הטיפול הנכון למצב האישי הרפאי שלו.
 
בנוסף, המערכת פועלת לפי תקנים המשמשים מערכות בראיות וסיעוד למשל ADL, שזו הגדרה לקביעה של שעות סיעוד, שמגיעות לקשיש, כמה הוא עצמאי בפעילותו בבית וכך הלאה. נתוני ,ADL שהיו נאספים ידנית ועדיין נאספים ידנית בביקור בבית ומילוי שאלונים ע"י רשויות הרווחה, חברות הביטוח והביטוח הלאומי, כעת יכולים לקבל נתונים ממש מדויקים מהמערכת הממוחשבת".  
 
שאלה: מה המידע, שאתם אוספים על הקשיש?
תשובה: "אנו עוקבים באמצעות המערכת מבוססת הרדאר אחרי 3 פרמטרים מרכזיים:

1. מתי בשעות היממה הקשיש פעיל ולכמה זמן הוא פעיל ביממה ובימות השבוע.
2. איך הוא משתמש בדירה בו הוא חי.
3. מה פרופיל ההליכה שלו. כמה הוא הולך לאן, כמה זמן, מה המהירות שלו, האם יש שינויים בתנועות, מה פרופיל השינה של הקשיש, מה פרופיל השימוש שלו באמבטיה, במטבח ובשירותים ועוד.

השילוב של המידע עובר ניתוח ואנו כעת במעבר ליכולות של ML (ר"ת: Machine Learning), שזה השלב הטכנולוגיה המתקדם שאחרי AI, מערכת מבוססת לימוד מכונה היודעת ללמד את עצמה וללמוד גם מההיסטוריה של המידע.
 
המערכת מבחינה בשינויים בדפוסי ההתנהגות, למשל, שהקשיש מתחיל להיות יותר זמן בחדר שינה וזו אינדיקציה ברור להידרדרות של המצב הבריאותי, מצב הדורש ברור ואולי אף התערבות".
 
שאלה: איך המערכת הזו משנה את חיי הקשיש ומה תרומתה להצלת חיים?
תשובה: "הדבר הכי חשוב מבחינתנו זה היכולת לזהות מצב של הידרדרות, עוד לפני שיש מצב של חירום. זה כולל הידרדרות בבריאות, כי קשה להפוך את המצב כאשר יש כבר פגיעה ממשית בבריאות.
 
לכן, חשוב לנו היה לפתח מערכת, שתדע להגיב כמה שיותר מהר על מצבי הידרדרות ואז ניתן להתערב ולשנות את המצב לפני שיהיה בלתי הפיך. למשל, למנוע נפילה מסוכנת. אם בכל זאת קרתה נפילה, יש חשיבות עליונה להניע את המערכות התומכות כדי שהטיפול בקשיש יהיה מהיר ושהנפילה לא תהיה אקוטית בגלל אי ידיעה ודיווח שהוא נפל. הניסיון מראה, שיש קריסה מהירה של מערכות אצל קשיש שנופל. לכן, אפשר למנוע את זה אם מתחילים לראות שינויים בהתנהלות, למשל, כשהמערכת מזהה מעידות קלות או כשהמערכת ראוה שינויים בפרופיל של ההליכה בתוך הבית.
 
חלק מהשירות שלנו זה חיבור של המערכת למוקד חירום מיועד לקשישים. יש כיום התפתחות של מוקדי חירום המכוונים עצמם רק לפלח הזה של השוק. הם הלקוחות הראשונים שלנו למכירת המערכת ולשת"פ עסקי".  
 
שאלה: האם הפתרון הזה מתאים לקשישים שלא נמצאים בבית אלא נמצאים במוסד?
תשובה: "כמובן. המערכת מתאימה לבתי אבות ולמוסדות סיעוד ולכל מוסד אחר בו נמצאים חולים וקשישים. יש יתרונות בשימוש במערכת במוסדות כאלה, משום ששם יש צוות, שיכול להגיב מהר והוא בטווח הליכה ממש קצר מהמיקום של הקשיש.
 
יש הטוענים, שמספיק כפתורי מצוקה במקומות כאלה. אולם, המחקרים הראו, שכ-30% מהקשישים, שנפלו או נכנסו למצב חירום אחר, לא לחצו על כפתור המצוקה מסיבות שונות, למשל, שלא יכלו ללחוץ על הכפתור, או שהיו מבולבלים. במערכת שלנו אין בעיה כזו, כי היא מזהה את מצבי החירום באופן עצמאי".
 
שאלה: מה מצב הפיתוח שלכם?
תשובה: "עברנו כבר את השלבים של פיילוטים והמערכת מוכנה בקרוב להשקה מסחרית. המערכת בגרסה הנוכחית יכולה לנטר אדם אחד ובקרוב תוכל לנטר עד 2 אנשים בבית ולנטר את הפרופיל של כל אחד מהם בנפרד.
 
אנו יוצאים לשוק עם סדרה מוגבלת של יחידות להפצה בארץ, בארה"ב וביפן. נלמד איך השוק וגם הקשישים מגיבים למערכת החדשה ולפי זה נשפר ונפתח את הדור הבא של המערכת".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
רפי זך: "שהמערכת שפיתחנו תהיה התקן המחייב לטיפול בקשישים בכל רחבי העולם. בכל מקום בו אנו מציגים את המערכת, זה נתקל בהתלהבות, כי המערכת הזו מאוד פשוטה להרכבה ולתפעול, היא מאוד חכמה והיתרונות שלה מאוד ברורים. החיסכון הכלכלי לכל המערכות הציבוריות ובמיוחד למערכות הבריאותיות, המשפחתיות והאישיות, הוא מאוד ברור".

עדכון 23.8.20, 16:15: הקורונה הזניקה את הסטארטאפ EchoCare הפותר את בעיית ניטור הקשישים מרחוק בלי לפגוע בפרטיותם. הוא החל בייצור של המערכות, שפיתח, לניטור ביתי של קשישים ללא מצלמות הפולשות לפרטיותם.

בעקבות ניסויים מוצלחים ועל רקע הקורונה, הוא מדווח על עלייה בביקושים למוצר, שפועל על בסיס טכנולוגיית רדאר פורצת דרך.

הסטארטאפ כבר ביצע סדרת ניסויים ממושכת של המערכת בארה"ב, יפן, אוסטרליה וישראל.

ביפן, EchoCare משתף פעולה עם SMK Corporation. 2 החברות השלימו לאחרונה ניסויים בחדרי אמבטיה ודירות של לקוחותיה של SMK ביפן.

באוסטרליה, רשת הדיור המוגן Lifeview ממלבורן התקינה את המערכת בבתי הרשת, וניטרה בהצלחה את מצבם של הקשישים בכל רגע במהלך היום: בזמן הטיפול האישי, בזמני שינה או פעילות. החברה מתכוונת להתקין את המכשיר בכל המתקנים שלה.  

שוק צומח נוסף עבור EchoCare הוא מערכת הבריאות. לאחרונה התחיל הסטארטאפ להתקין את המערכת שפיתח בבתי חולים בישראל כדי לנטר חולים הזקוקים להנשמה. המערכת הותקנה במחלקות הקורונה בבתי החולים, כמו גם במחלקות פנימיות, כדי לאתר מצוקה נשימתית בקרב החולים. המערכת מתאימה להתקנה בתקרה וכך מייתרת את חיבור החולה למכשירים, ומאפשרת להקצות את מכשירי ההנשמה לחולים קשים בלבד.

רפי זך: "קשישים בעת הנוכחית נמצאים יותר לבדם כתוצאה מריחוק חברתי, מה שמגביר את הביקוש לניטור שלהם מרחוק, מבלי להטריד אותם במכשירים לבישים או מצלמות החודרות לפרטיות. לפני המשבר, שוק הניטור הביתי מרחוק הוערך בכ-15 מיליארד דולרים, אבל עכשיו הוא צומח במהירות".