נתגלה בכנסת: המשטרה מתכוונת לעשות שימוש נרחב במאגר הביומטרי
מאת: מערכת Telecom News, 15.2.17, 19:59
 
אנשים  לא צריכים להיהפך לחשודים לתמיד בגלל שהיו בזירה כלשהי. כל פתיחה של המאגר לבקשות שונות היא שתציף בעיות. היום מבקשים העברת מידע בין גופים שונים לפשעים בדרגות נמוכות יותר ויותר. עם האוכל בא התיאבון.
 
הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה המשיכה אתמול לדון בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), לקריאות שנייה ושלישית. הדיון התמקד באגירה זמנית של טביעות אצבע שלא במאגר הביומטרי, גם של תושבים שלא הביעו הסכמתם לכך לצורך ביצוע בדיקות של מערכת ההשוואה הממוחשבת של רשות ההגירה והאוכלוסין וכן בשימושים המשטרתיים במאגר.
 
ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "חשוב לוודא, שהמאגר הזמני לצורך הבדיקות לא יהיה קשור למאגר הביומטרי ולבחון איך נשמר המידע. מי רשאי להיכנס למאגר. אני מבקש לצמצם את הרשאים ולתת להם אישור מיוחד לכניסה. תחליטו אם אתם רוצים, שהצו יגיע לאישור הכנסת לא נגביל בחוק מספרים ותקופות להחזקת הנתונים. אם לא רוצים שיגיע לכנסת- נגביל בחוק".
 
ח"כ יואב קיש (הליכוד): "לא ייתכן, שתעשו שימוש כלשהו בפרטים של מי שלא ביקש להיכלל. אעדיף לשלם יותר ולא לכלול את טביעות אצבעותיי במאגר. לכן, אני דורש הסרה מהחוק של הכללת הפרטים של מי שסירב גם לא לצורך בדיקת מערכת ההשוואה. הכוונה היא, שאחרי 5 שנים יימחק מאגר טביעות האצבע כולו. לא הוראת שעה ולא שום דבר אחר".
 
ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "נוסח החוק מאפשר שמירת נתונים של כל אחד. השאלה אם הוא מאפשר גם שימושים לצרכים שונים של המשטרה. דרוש שיהיה יידוע של אנשים על גבי העמדות בשדה התעופה במהלך הזמן בו נערכות בדיקות".
 
יוגב שמני מהרשות הביומטרית: "הנחיות אבטחת המידע של רא"מ חלות על המאגר. זה מאגר המנהל את כל העוברים בגבול. מערכת ביקורת הגבולות מסווגת והמאגר יאובטח בהתאם".
 
יהודה נוימן מביקורת גבולות: "אנו צריכים 1000 טביעות אצבע ותמונות פנים של אנשים, שעברו במסופים שלנו לסדר גודל של שבועיים, לצורך הבדיקות. אם מזהים, שיש כשל בטביעות אצבע, נכון להיום כשאנו מוחקים מיד בתום ההשוואה, אנו מגששים באפילה ולא יודעים ממה נבע הכשל- האם כי אדם לא שם אצבע נכונה, לא שם אותה נכון או סיבה אחרת. כדי לנתח כשלים צריך שמירה של הנתונים הביומטריים. מדובר על שמירת נתונים ללא פרטים מזהים של אדם, שמירה זמנית ואקראית, לא של כולם. הבדיקות חייבות להיערך על מערכת עובדת, מבצעית".
 
יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות: "אין דבר כזה מידע ביומטרי לא מזהה. טביעות האצבע ותמונות פנים תמיד מזהות. אם מישהו יקבל נתונים אלה מהמסופים של מעברי הגבול זה מידע אישי ופרטי".
 
עו"ד עירית וייסבלום ממשרד הפנים: "בתקופת המבחן עלה צורך חיוני לבדיקות ספציפיות בנתב"ג, שהעלו תוצאות נמוכות יחסית לצפי. 5% מהאנשים לא הצליחו לעבור עם טביעת אצבע בניסיון הראשון ולכן נדרשה בדיקת מערכות. הכוונה היא, שבכל פעם שתידרש בדיקה היא תיקבע בצו, בהתייעצות עם הרשות הביומטרית".
 
חלק נוסף של הדיון עסק במחלוקת סביב הוראת השעה, שתחול על המאגר הביומטרי לטביעות אצבע:
 
עו"ד מרגלית לוי ממשרד הפנים: "בטעות סברנו, שמחלוקות בעניין נפתרו אבל המחלוקות עדיין בעינן. אנו מתנגדים לביטול הוראת השעה ולא ניתן לקבוע מראש מחיקה של המאגר אוטומטית בתום 5 שנים".
 
ממלא מקום היו"ר ח"כ מקלב: "להבנתנו סיכמנו דברים מדויקים ואנו מחכים לנוסח, שישקף את ההסכמות. הנוסח שעל השולחן לא משקף. ככל שאתם לא מגיעים להסכמות זה מעלה אצלנו חשש".
 
היועצת המשפטית לוועדה עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי: "אין כרגע סעיף המאפשר בתקופת הקבע להתחרט עבור מי שנכלל במאגר טביעות האצבע. ביחס למשתתפי הפיילוט השר יקבע הוראות, שתאפשרנה להתחרט ולמחוק. במהלך ה-5 שנים המוצעות כהוראת שעה גם כן אפשר להתחרט אבל בהוראות הקבע אין אפשרות כזו ולא ברור, שתהיה מחיקה של טביעות, שניתנו בהוראת השעה. זו נקודה קריטית. בנוסף, מהנוסח כרגע עולה, שגם כשהמדינה תעבור למאגר תמונות הפנים, תישארנה במאגר טביעות אצבע של מי שנתן אותן בתקופת הפיילוט ולא ביקש למחוק".
 
דיון ביחס לשימושים המשטרתיים במאגר:

היועצת המשפטית לוועדה עו"ד לאמעי רכלבסקי: "סעיף 16 מאפשר לכל שוטר לקבל תוצאת זיהוי מהמאגר וזה מהווה הסדרה של תחום חדש לזיהוי בלי תעודה. בדיונים על הצעת החוק המקורית לא נעשה דיון מספק על הנושא. יש השלכות על הזמן, ששוטר יכול לעכב אדם עד לקבלת התוצאה. בנוסף, צריך למנוע שימושים אחרים מול רשויות אחרות מעבר למה שאושר בצו בימ"ש".  
 
סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור חקירות אח"מ: "המקרה, שאנו מדברים עליו הוא, שבמשטרה נחקרת עבירה מסוימת וברשויות אחרות נחקרות פרשות נוספות על אותה זהות. אותו אדם ביצע מספר אירועים בארץ ובחו"ל. לדוגמה בעבירות שוד, שבוצעו בעולם ובישראל, זו לא אותה פרשה".
 
ח"כ זנדברג: "גם היום כשמתבצע פשע לוקחים טביעות אצבע מהזירה גם של אנשים תמימים, שנכנסים למאגר המשטרתי. השאלה באיזה אופן לאזרחים תמימים, שאינם במאגר המשטרתי, תהיה יכולת לעשות ניטור אקראי אל מול המאגר. האם ייתכן שהיום התגלגלתי למאגר כלשהו למרות שאני לא חשודה בכלום. אז החובה על המשטרה לגבי השימושים מוגברת פי כמה כי יש מאגר. צריך להיזהר משיטת מצליח".
 
ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "מה עושים עם טביעות האצבע של האנשים התמימים בזירת הפשע. צריך להיות ברור, שאסור להם לאגור ולהשוות מול המאגר הביומטרי".
 
סנ"צ בהט: "למה לומר חשוד ולא להגדיר אדם כעד? אך טבעי הוא, שבאירוע חריג כמו שוד בנק, אני רואה צילום של אדם במצלמות האבטחה, אקרא לו כעד. השימושים מוגבלים בצו בימ"ש לעבירות מסוימות וחקירות מסוימות".
 
פרופ' קרין נהון: "שר הפנים הודה בפני שמי שלוחץ על מאגר טביעות האצבע הוא המשטרה".
 
היועמ"שית לוועדה עו"ד לאמעי רכלבסקי: "הלחץ על שימושים משטרתיים היה רב בדיוני החוק המקורי".
 
ממלא מקום היו"ר ח"כ מקלב: "אציע שנפצל את נושא השימושים האחרים לדיון נפרד. לא נראה לי בסדר, שיש 3 טביעות אצבע בשוד בנק ו-2 מהן לא קשורות וייעשה בזה שימוש. אני לא חושב שאנשים צריכים להיהפך לחשודים לתמיד בגלל שהיו בזירה כלשהי. מרגע שיש מאגר ברשות הביומטרית, זה הופך למוצא קל לשימושים בהפגנות ובמקומות נוספים. בנוסף, השמירה על המאגר טובה ואם יש חשש לזליגה של חומר זה בעקבות שימושים של גופים אחרים. כל פתיחה של המאגר לבקשות שונות היא שתציף בעיות. היום מבקשים העברת מידע בין גופים שונים לפשעים בדרגות נמוכות יותר ויותר. עם האוכל בא התיאבון".