משרד התקשורת פרסם שימוע חוזר לנושא הרפורמה במבנה שוק האינטרנט
מאת: מערכת Telecom News, 24.2.21, 13:30

הכוונה לעבור מפיצול תשתית-ספק למוצר אחד - אינטרנט. המדיניות תחול בנחושת ובסיבים כאחד. מדובר בשימוע חוזר לאחר שהשימוע הקודם כשל.
עדכונים בסוף המאמר.

משרד התקשורת פרסם הודעה בה נאמר, שהוא יפעל לחיזוק המנגנונים המבטיחים אי אפליה ומתן תנאים נאותים למתחרים ופיצוי מוסכם במקרה של הפרתם. הנושא הוצג לשר גנץ, שאישר את קידום השימוע.

בהודעה נאמר, שלצרכן הישראלי תהיה כתובת אחת לקבל את שירות האינטרנט ויחסכו ממנו עוגמת הנפש בשירות המפוצל ועלויות מיותרות. זאת, לצד הבטחת התחרות בשוק הסיטונאי, שתטיב עם הצרכן במגוון ובמחיר השירותים. משרד התקשורת מחויב להשלמת הרפורמה, לסיום עידן פיצול תשתית-ספק ולמעבר למוצר אחד -אינטרנט.

עיקרי הרפורמה:

• השינוי המתוכנן, כמפורט בשימוע, יביא לשיפור בשירות, שיקבל צרכן הקצה בתחומי האינטרנט, באמצעות מתן אפשרות ליצירת "כתובת אחת" לשירותי הספק והתשתית. 
• הרפורמה תטפל בתופעת "זריקת האחריות", שהתאפשרה בגלל ההפרדה בין ספקית התשתית לספקית ה-ISP בנושאי תקלות, מה שיחייב את החברה, שמספקת למנוי את השירותים, לעמוד בסטנדרט שירות גבוה יותר. 
• הרפורמה תבטל את תופעת המנויים הכפולים המוערכת בכ-50 מיליון ₪ בשנה תשלומים עודפים על הצרכן.
• תהליך המעבר לאסדרה החדשה יהיה הדרגתי, כדי לחזק את מנגנוני השוק הסיטונאי באופן שייתן מענה תחרותי לאחר ביטול ההפרדה בין תשתית לספק.
• לאחר שמיעת בעלי העניין קובע המשרד, שעם ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית, שיש בה כדי לחזק את שחקני התשתית, יש לייצר מנגנונים המבצרים את השוק הסיטונאי ומבטיחים, שגם שחקנים קטנים ושחקנים חדשים יפעלו במסגרתו באופן אפקטיבי ובשוויון מול בעלי התשתית.

לפיכך, ייקבעו מדדים תוצאתיים, בדומה למקובל בשוק הסיטונאי באירופה, שמשווים בין איכות השירות הניתן למנויי בעל הרשת למנויי המתחרות. סטיות ברמות השירות, שתימדדנה,  תיגרורנה תשלום פיצוי מוסכם.

על פי האסדרה המוצעת יוגש למשרד הסכם מדף במסגרתו ייקבעו מדדי התוצאה והפיצוי המוסכם במקרה של סטייה. במודל זה יש פוטנציאל למשטור עצמי של השוק הסיטונאי, למזעור הפרות ולמניעת פגיעה בשחקנים קטנים. מדיניות זו תחול בנחושת ובסיבים כאחד.

המשרד החליט לפרסם שימוע משני שיכלול את מתווה הביטול כמפורט:

• הגעה להסכם בין בעלי תשתית לבין ספקים אודות מדדי תוצאה ומנגנוני פיצוי מוגדרים ומוסכמים מראש - עד 2 חודשים.
• בעלי התשתית יציגו למשרד "הצעת מדף"  או הסכם עם ספקי ISP לרבות מדדי תוצאה ופיצוי מוסכם מראש.
• המשרד יאשר את ההסכם כהצעת מדף מחייבת או ידרוש בו שינויים.
• תקופת כיול של 3 חודשים, במהלכה תהיה העברה ופרסום של המדדים ללא פיצוי כספי תוך בחינה של עבודת המנגנון.
• תקופת הערכות של 3 חודשים, כדי לאפשר לספקי הגישה מעבר הדרגתי לאספקת שירות סיטונאי. 
• בסוף תקופת ההיערכות – ביטול האיסור על מכירת מוצר אחוד ע"י בעלי התשתית.
• לאחר ביטול האיסור - פרסום של מדדי התוצאה מדי חודש בחודשו.

המדדים המוצעים: זמינות טכנאים, הגעת טכנאים בפועל, זמן טיפול בתקלה, אחוז התקלות - סך התקלות, תקלות המצריכות הגעת טכנאי ותקלה חוזרת.

לאחר פרסום השימוע הראשון והיוועצות עם בעלי עניין שונים, בתקופת המעבר ימשיכו בעלות התשתית למכור באנדל הפוך כדי לא להעמיק את היקף המנויים במודל המפוצל, שיעמיק את הפגיעה הצרכנית.

המשרד מחויב להשלמת הרפורמה וסבור, שבשלה העת לסיים את מודל תשתית-ספק, שמיצה את תרומתו התחרותית, תוך עידוד התבססות התחרות באמצעות השוק הסיטונאי. 

הערת מערכת: ניתוח השימוע החוזר הזה, אחרי שהקודם כשל, ייעשה בכתבה נפרדת.

עדכון 21.2.21: גד פרץ פרסם כאן ב"גלובס" (כותרת בלבד): "ההתחכמות מול משרד התקשורת מסתיימת במפח נפש
השגיאה שנעשתה באלפא עוד תילמד בבתי ספר למינהל עסקים • במקום לסגת ולתכנן מסלול מחדש, חשבו הוגי התוכנית שהם מתחכמים למשרד התקשורת: "לא מאפשרים לנו מיזוג - נלך לאיחוד תפעולי"."

עדכון 22.2.21: גד פרץ מגלובס מדווח כאן (כותרת בלבד): "יו"ר בזק מוביל שינוי אסטרטגי: דלויט תבחן את החברות הבנות ובעיקר את yes.
לגלובס נודע כי גיל שרון גייס את חברת הייעוץ דלויט כדי שתלווה הכנה וגיבוש של תהליך אסטרטגי בקבוצת אלפא ובחברת yes בעיקר • המהלך בא על רקע התוכנית למיזוג בין בזק בינלאומי לבין yes במסגרת שינויים ארגוניים ותהליכי התייעלות הצפויים באלפא במהלך השנה הקרובה."

חברת הייעוץ לא תבדוק מי אחראי לכשלון הזה ומי אמור "להחזיר מפתחות", נוכח הכישלון של אלפא. 
התשובה שלי ברורה: דודו מזרחי מנכ"ל בזק, רן גוראון מנכ"ל אלפא ובמידה מסוימת (רק בגלל שהוא חדש יחסית בתפקיד) - גיל שרון יו"ר בזק. שלושתם צריכים להתפטר (או להיות מפוטרים ע"י בעלי בזק). הכישלון לא יכול להיות יתום. 

עדכונים 24.2.21:
א. גד פרץ מגלובס מדווח כאן (כותרת בלבד): "אינטרנט מהיר, בהרבה: בזק משיקה את פרויקט הסיבים.
החברה פנתה היום לספקיות האינטרנט ועדכנה אותם על כוונתה להשיק אינטרנט בקצבים של 1 גיגה ו-600 מגה • הצעד מתבצע על רקע ההבנה של בזק כי משרד התקשורת לא יאפשר לה לספק אינטרנט כמוצר אחד."

ההשקה: 14.3.21. 

ב. כך, בזק בזבזה שנה ואף יותר, בהמתנה להחלטה שלא תגיע (או הורדת הההפרדה המבנית, שבו כשלה בבג"ץ, ראה להלן, או שינוי רגולטורי שיאפשר לבזק להיות גם ISP, מה שכרגע נכנס לשימוע נוסף, אחרי שהשימוע הקודם כשל).

מי אחראי לכישלון הזה בתהליכי קבלת ההחלטות בצמרת בזק? קודם לכל, המנכ"ל, דוד מזרחי. ראה כאן סעיפים 3 ו-4. 

ג. בזק משכה את עתירתה שהגישה לבג"ץ בעניין הפרדה המבנית. זאת, לאחר שהשופטים המליצו לבזק למשוך את העתירה כי בזק עומדת להפסיד. הודעת בזק לבורסה פורסמה כאן וכאן בזו הלשון: דיווח מיידי משלים – משיכת עתירת החברה בעניין בג"צ ביטול הפרדה מבנית. בהמשך לדיווח המיידי של החברה בעניין דיון מיום 16.2.2021 בעתירת החברה לבג"צ בנושא ביטול הפרדה מבנית ניתן בזאת דיווח משלים, כי ביום 23.2.2021 הודיעה החברה לבית המשפט כי החליטה לקבל את המלצת בית המשפט ולמשוך את העתירה." 

ד. יום קודם לכן, ב-23.2.21, בזק הודיעה לבורסה (כאן וכאן) שהבג"ץ נתן ב- 16.2.21 לבזק 7 ימים לקבל החלטה באם למשוך את העתירה. זאת לשון ההודעה: "...בסיומו ציין בית המשפט כי הוא סבור שהעתירה תידחה בסופו של יום ולכן המליץ לחברה למשוך את העתירה".

בזק לא המתינה את כל 7 הימים הללו וכאמור לעיל החליטה אמש למשוך את העתירה מבג"ץ. 

ה. כשלון הבג"ץ הזה רשום כל כולו על שמו של מנכ"ל בזק, דודו מזרחי. ראה כם כאן סעיפים 3 ו-4. 

עדכון 27.2.21: גד פרץ פרסם כאן בגלובס (כותרת בלבד): "במשרד התקשורת התקבלו פניות של ספקים שדורשים לעכב השקת הסיבים של בזק. משרד התקשורת בבעיה שכן כל מדיניותו מכוונת לדחיפת בזק להיכנס לפרויקט והופתע מהפניות שיידרש לבחון."

עדכון 19.9.21: גד פרץ מ"גלובס" פרסם כאן ב-N12 (כותרת בלבד): "ממרץ 2022: בזק תחל לספק שירותי אינטרנט מלאים ללא הפרדה.
משרד התקשורת הודיע היום כי הוא מאשר הסכמי מדף של חברת בזק עם ספקיות אינטרנט • המשמעות היא שבתוך חצי שנה החברה תספק שירות אינטרנט מלא, וכבר לא תחול בשוק התקשורת ההפרדה בין ספק לתשתית." הודעת משרד התקשורת נמצאת: כאן, כאן (פרטי ההחלטה עצמה) וכאן (השימוע המשני, שקדם להחלטה). אגב, בקשת הוט נדחתה ע"י המשרד והוט תצטרך לתקן את "הסכמי המדף" שהגישה לאישור המשרד.