הבחירות לכנסת ה-24 יצאו לדרך. אולם, רוב אם לא כל חברות התקשורת בתחומים הקווי, הטלוויזיה והסלולר, תפעלנה ביום הבחירות "במתכונת שבת" בניגוד לחוק ולתקנות, אם עד הבחירות כבוד השופט העליון עוזי פוגלמן לא יתערב בתיקון הרישיונות של חברות התקשורת,  שמתירים להם עדיין לעבוד "במתכונת שבת" בניגוד לחוק. זאת, בגלל הגיבוי של "הקליקה" המנהלת את משרד התקשורת לטובת האינטרסים של החברות ונגד האינטרסים של הציבור, עד כה בגיבוי של שרי התקשורת הקודמים. נקווה, ששר התקשורת החדש, בני גנץ, יפעל כדי שתופעה בלתי חוקית זו לא תחזור שוב ביום הבחירות לכנסת ה-24 המתוכנן ל-23.3.21. 
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 27.12.20, 07:10

לאור הניסיון (המר) בנושא פעילות חברות התקשורת לסוגיהן ביום הבחירות לכנסת (ב-3 מערכות הבחירות האחרונות לכנסת ובמערכת הבחירות לרשויות המקומיות), שלחתי ביום 26.12.20 את השאלות הבאות לשר התקשורת בני גנץ, (בתמונה משמאל), לצמרת משרד התקשורת וליו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-24, כבוד השופט העליון עוזי פוגלמן, זה שחותם על הצו לגבי מתכונת הפעילות של כל השירותים הציבוריים ביום הבחירות כנגזר מחוקי מדינת ישראל:
"הנדון: מתכונת שירותי התקשורת: שאלות בעניין הבחירות לכנסת ה-24.
שלום רב,
1. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 יפורסם בקרוב הצו של מתכונת הפעלת שירותים ביום הבחירות ובכלל זה הסעיף כי שירותי התקשורת יפעלו ביום הבחירות כסדרם.

2. אולם, ברישיונות של חברות התקשורת יש סעיף הקובע, שיום הבחירות הוא כמו 'מתכונת שבת', בסתירה לצו, ולכן חלק מחברות התקשורת מנצלות את הפרצה הזו ונותנות ביום הבחירות שירות במתכונת שבת.

נושא זה מתואר בהרחבה בכתבות כאן וכאן (לגבי הבחירות לכנסת ה-23, אותה תופעה הייתה גם בבחירות לכנסת ה-21 וה-22 ובבחירות לרשויות המקומיות, שקדמו לבחירות לכנסת ה-22(.

3. יש 3 משמעויות מהפעלת שירותי התקשורת ביום הבחירות - במתכונת שבת:
האחת: הפרת צו יו״ר ועדת הבחירות, הנגזר מחוק יסוד וחוק רגיל.
האחרת: פגיעה במיליוני צרכנים המקבלים מענה מוגבל ביותר ולמעשה כמעט ולא מקבלים שום שירות.
הנוספת: פגיעה באלפי עובדי חברות התקשורת, שנמנע מהם להתפרנס (200% שכר ביום זה, שכן הם עובדים ביום שבתון), רק כדי לחסוך בהוצאות לבעלי החברות. הרי אין שום בעיה, שעובדים אלה יצביעו בבחירות (כי מוקדי השירות המרכזיים פועלים בהרבה פחות שעות, משעות הפעלת הקלפיות. כך, שאין כל בעיה בנושא זה). 

והכול בגלל גחמה של חלק מחברות הסלולר, שנענתה בשימוע פגום שניהל בזמנו פקיד המשרד (הזכור מהשימוע הפגום לצמצום שעות הפעלת המוקדים הטלפונים מ- 13 שעות ביממה, ל- 10 שעות ביממה, ושימועים פגומים רבים נוספים), שימוע, שזכה לגיבוי ולחיפוי צמרת משרד התקשורת. 

4. האם שר התקשורת (וראש הממשלה החלופי) בני גנץ מתכוון להורות על ביטול הסעיף ברישיונות חברות התקשורת, כך שלא יהיה שם סעיף האומר, שיום הבחירות זה מתכונת של יום שבת?

5. האם יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-24 מתכוון לבדוק בטרם הוצאת הצו של ועדת הבחירות המרכזית בחתימתו, לגבי מתכונת הפעלת שירותים ביום הבחירות לכנסת ה-24 (לפי סעיף 10 בחוק יסוד הכנסת וסעיף 71 א' לחוק הבחירות לכנסת), שהסעיף ברישיון של חברות התקשורת יותאם לאמור בצו המתוכנן, לגבי סוגי השירותים הציבוריים, שיפעלו כסדרם ביום הבחירות?

כלומר: האם יו"ר הוועדה יורה לשר התקשורת, ששירותי התקשורת יפעלו כסדרם (כלומר: כרגיל, לא במתכונת יום שבת), ולכן יש למחוק סעיף זה ברישיונות של החברות, עוד טרם יום הבחירות, כדי שהציבור ידע מה מתכונת השירות של חברות התקשורת ביום הבחירות?

6. ממתין לתגובתכם המהירה."

תגובה טרם נתקבלה. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

בנושא זה הגיש כבר סיני ליבל, (בתמונה משמאל), פנייה דחופה ביום 25.12.20 לכל צמרת משרד התקשורת בזו הלשון:
"הנדון: שליחה חוזרת של טיוטת עתירה לבג״ץ ממרץ 2019 - הטענה להפרת אמונים של המשיב 1 והמשיבה 6 - התעלמות מהעוולה של מתן אפשרות לחברות הסלולר לא להפעיל שירותי תקשורת כסדרם - בימי הבחירות לכנסת ה-21 והכנסת ה-22.
מנכ״לית משרד התקשורת
המבקר הפנימי של משרד התקשורת
היועצת המשפטית של משרד התקשורת,

ראו הקובץ המצורף.

נכון צודק וראוי כי המנכ"לית תשיב - לאחר בדיקה - לבקשה.

בכבוד רב
סיני ליבל"

תגובה טרם נתקבלה. ככל שתתקבל, נעדכן בהתאם. 

כדי למנוע אי הבנות, סיני ליבל שלח גם לאותם מכותבים בצמרת משרד התקשורת את התצלום הבא (הצבע האדום החזק הוא במקור, כדי להדגיש את חשיבות העניין):


סיני ליבל: "והמשמעות העיקרית של מה שכתבתי לצמרת משרד התקשורת: העובדה, שהרגולטור, שמחויב על פי חוק התקשורת לשקול שיקולים של טובת הציבור - שוקל שיקולים לטובת חברות התקשורת בכלל, וחברות הסלולר בפרט.  
כל 'שומרי הסף' במשרד ובכללם היועצת המשפטית והמבקר הפנימי, כולם ותיקים מאוד במשרד, אינם פועלים להפסקת העוולות של הרגולטור כלפי הציבור, ובכך הם, למעשה, שותפים לעוולות הללו.
כעת זה בדיוק הזמן לתקן את המצב החמור הזה, עם כניסת שר תקשורת חדש למשרד".  

עדכון 28.12.20: פורסם כאן ע"י בועז רביב מ-Davar1 בהקשר לפרסום של משרד התקשורת (כאן) על ביצועי מוקדי חברות התקשורת ב-2019 (כותרת בלבד): "מדד 6 הדקות לחברות התקשורת. באיחור של שנה: משרד התקשורת פרסם את נתוני ההמתנה לשירות מחברות האינטרנט והסלולר. על פי החוק, לקוח לא אמור להמתין יותר מ-6 דקות לקבלת שירות, אך משרד התקשורת קבע שיטת מדידה מסובכת שמקלה על החברות לעמוד במדדים ומאפשרת להן להאריך בפועל את זמני ההמתנה | במקום הראשון: סלקום".

עדכון 17.2.21: פורסמה החלטת כבוד השופט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית עוזי פוגלמן, לגבי סוגי השירותים הציבוריים שיפעלו כסדרם ביום הבחירות לכנסת ה-24 - כאן.

סיני ליבל הגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא זה - כאן.
בנוסף, סיני ליבל הגיש תלונה ליו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-24 - כאן. 

בנוסף, הוגשה על ידי תלונה לוועדת הבחירות המרכזית - כאן. 

עדכון 14.3.21: התקבלה תגובת ועדת הבחירות המרכזית לתלונתי, תגובה המתחמקת למעשה ממתן תשובה ברורה ומפנה את הבעיה בחזרה למשרד התקשורת (שממילא נמצא בצד של החברות ולא בצד של הציבור). התגובה במלואה - כאן.